אחרי פגרה ממושכת, ועדת החוץ והביטחון תשוב להתכנס ב־3 בספטמבר, כשבראשה ח”כ בועז ביסמוט (הליכוד). לקראת חידוש הדיונים, ביסמוט מתכנן סדרת פגישות עם בכירים במערכת הביטחון ובמערכת הפוליטית – בניסיון לגבש מתווה מוסכם לחוק הגיוס.

בשבוע הקרוב צפוי ביסמוט להיפגש עם נציג ש”ס אריאל אטיאס, עם ארגוני המילואים ועם שר הביטחון ישראל כ”ץ. את הרמטכ”ל רב־אלוף אייל זמיר יפגוש ביום שישי.

הנתונים והפערים

בדיון האחרון שקיימה הוועדה טרם היציאה לפגרה, חשף ראש חטיבת תורה ומנהל כוח אדם באכ”א, תא”ל שי טייב, כי בשנת 2024 התגייסו 2,940 חרדים – עלייה של עשרות אחוזים ביחס לשנה הקודמת. עם זאת, מדובר במספר הנמוך משמעותית מהיעדים שנקבעו במתווה: 4,800 מתגייסים בשנה הראשונה, 5,700 בשנה השנייה, ויעד של 50% מכלל בני המחזור בתוך חמש שנים.

סנקציות על אי־עמידה ביעדים

המתווה כולל שורה של סנקציות אישיות כבר מהשנה הראשונה – בהן איסור הוצאת רישיון נהיגה, שלילת נקודות זיכוי במס, ביטול סבסוד ללימודים אקדמיים והגבלת יציאה לחו”ל לרווקים.
בנוסף, אחת לחצי שנה ייערך מבחן עמידה ביעדים: כישלון יגרור שלילת הנחות בתחבורה הציבורית ובמעונות יום. אם המדינה לא תעמוד ביעדים בשנתיים הראשונות – יופעלו סנקציות רחבות יותר, בהן ביטול זכאות למחיר למשתכן ושלילת דמי ביטוח לאומי.

עימותים צפויים בוועדה

כבר בדיון הקודם ב־12.8, שביסמוט ניהל לראשונה, האווירה הייתה סוערת. למרות קריאתו לפתוח “דף חדש”, הישיבה הידרדרה לקרבות צעקות, בשיאם ח”כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הטיח בח”כ ינון אזולאי (ש”ס): “תשתוק, משתמט”.

המפלגות החרדיות מצפות כעת מביסמוט לקדם ביטול צווים שנשלחו, להסיר פיקוח אישי ולבטל סנקציות על ישיבות. מנגד, בארגוני המילואים ובאופוזיציה מתריעים מפני “פטור גורף במסווה של חוק”.

המבחן הקרוב

עם חידוש הדיונים ב־3.9, ביסמוט יתייצב בפני מבחן בלתי אפשרי: האם יצליח לגשר על הפערים ולהוביל מתווה מוסכם, או שהוועדה תמשיך להיות זירה של עימותים פוליטיים סביב הסוגיה הנפיצה ביותר במדינה מלאת עימותים פוליטיים – גיוס החרדים