אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הרב קוק, ההיתר, והזמן שחלף/ תגובה לרב מלמד

מאז פטירתו של הרב קוק עברו 11 שמיטות, האם מצב החקלאות בארץ נשאר אותו דבר כמו אז? הרב אליאב מאיר מבקש לבחון מחדש את היתר המכירה ואוצר בית דין

הרב קוק, ההיתר, והזמן שחלף/ תגובה לרב מלמד
  (צילום: אורן נחשון/פלאש90)

כמי שזכה בשמיטות האחרונות להיות שותף להלכה ולמעשה בליווי גיבורי כוח שומרי שמיטה במושב גימזו, אני דואב על כך שלצד דבריו החמים להרחבת מצוות השמיטה, נעלם לעניות דעתי מעייני הרב מלמד הרפיון שעלול להיווצר בציבור הרחב.

בלי לזלזל בעיון ההלכתי המעמיק בעניין היתר המכירה אז והיום, ובלי לדון כיצד על הרבנות הראשית לפעול היום – יש לדעת כי בבית פנימה, כל מטבח יהודי, כל צרכן השומר שמיטה, מקרין ישירות על העם שבשדות ומביא להרחבת שמירת השמיטה, לשיפור ולשכלול אוצר בית דין ולקיום החזון הגדול שגם הרב קוק היה מגדולי הוגיו וחולמיו. תחושתי היא שבאתי לקנא לכבודו של מרן הראי"ה, שהשבוע מלאו שמונים שנה להסתלקותו לגנזי מרומים, ולכבודם של רבנים וחקלאים גיבורי כוח אוהבי העם והארץ (ביניהם ותיקי שעלבים, חפץ חיים ועוד).

הטענות לפיהן אפשר לסמוך על היתר המכירה לכתחילה (כפי שהובעו לאורך השנה בין היתר על ידי הרב אליעזר מלמד שליט"א במדורו) משדרות לחקלאים שמדובר ב"דרך המלך" ולא ב"כביש עוקף", גם אם יש לו הכשר. התפיסה ההפוכה, אותה אציג במאמר זה, היא שהוסיפה לאורך השנים נדבכים בשמירת השמיטה במרחבי ארצנו וביישובים בעלי צביון מגוון, כפי שציפה והתפלל הרב קוק זצ"ל.

במלאת חמישים שנה להסתלקותו של הרב, פרסם הרב קלמן כהנא זצ"ל מאמר מקיף על הרב קוק והשמיטה. חשבתי שמן הראוי לפרסם קטעים מאותו מאמר כדי שישובו הדברים לעיני הציבור, באחרית שנת השמיטה, כדי לחזקנו בחיבת הארץ ומצוותיה.

הרב קלמן כהנא נפטר באלול תשנ"א והיה סמוך על שולחנו של מרן החזון אי"ש זצ"ל, שיצא מגדרו לעזרת החקלאים והדרכתם בקיום השמיטה, וכך ממשיך שאר בשרו ייבדל לחיים ארוכים הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א.

הרב קלמן כהנא מספר כי הרב קוק אמנם ביצע היתר מכירה, אך נמנע מצידו מלנהוג על פיו, וגם לאחרים קרא להחמיר עד כמה שניתן וכתב: "ביסוד השמיטה עלינו לדעת שאנו חייבים להתאמץ בכל כוחנו לסבב פני הדברים, שסוף כל סוף תהיה שבת הארץ הולכת ונקבעת בכל קדושתה על אדמת הקודש. עלינו להשתדל להנחות את הדבר, עד אשר יעלה בידינו בעזרת השם לבסס את יסוד קדושת השביעית בכל צורתו, כתורה וכמצווה. כי מצווה זו, לבד חיבתה ככל מצווה ממצוותיה של תורה, הלא עונשה, ומכלל לאו אתה שומע הן… בה תלוי גלות הארץ ויישובה, וחכמים אמרו במפורש גלות באה לעולם על שמיטת הארץ".

את היתר המכירה הגדיר אז הרב "להיכנס בהיתר פרצה דחוקה, למצוא נתיב צר על פי דרכה של תורה לקיום היישוב החביב" ובאגרות רבות כתב כי לבו כואב וכי הוא כותב בדם לבבו על ההיתר שנאלץ לתת, אחרי שקילת כל השיקולים.

מפורסמת אגרתו לרידב"ז מצפת "כי חלילה להפקיע מצווה גדולה וכללית כקדושת השמיטה בלא הכרח גדול הנוגע עד הנפש בחיי נפש ממש, שלא יגוועו חס וחלילה ברעב נפשות רבות מאין עבודה ומחייה ושלא ייהרס היישוב הקדוש בראשית צמיחתו, אבל בכל עת אשר ייראה בית דין יפה שכבר הוטב המצב ושיש יכולת בלא סכנה לקיים את השמיטה כמאמרה בלא שום הפקעה, חלילה וחלילה לשלוח יד בקודש ולהפקיע קדושת הארץ… הלוא אנוכי שניתי ושלשתי שכל המתחזק בעזרת השם, ועושה מצווה כמאמרה, הרי זה משובח – ואלה היחידים הם אצלי תכלית של כל היישוב".

ארשה לעצמי לעלות למעלה בקודש, לדברי הנצי"ב מוולוז'ין, מאוהבי ומעודדי שיבת עם ישראל לארצו, שכתב באגרת לחקלאים בתרמ"ח: "ראשית עלינו לדעת ולהעמיק כי לא בפלסטינה אנו מושיבים את הארץ כי אם בארץ ישראל, שהינה מובדלת מכל הארצות במורגש מאוד… ועל דבר השביעית לא יאמר מעלת כבודו נרו יאיר שרבנים מחמירים ואינם יודעים ביישוב העולם ובצערם של ישראל בחוסר פרנסה. חלילה לומר כן. כל מה שאפשר להקל אין אנו מונעים מלהגיד ביושר, ומה שאי אפשר להקל – אין למעלת כבודו נרו יאיר להתרעם ולהקל בכבוד חכמי התורה שהם הם המעמידים את הלאום ואת היהדות, וללא גדולי תורה המתחזקים בכל דור ודור כבר היה כל הלאום נשקע בגויי הארץ ונשכח שם ישראל חס וחלילה".

למותר לציין עד כמה השתנתה לטובה המציאות הכללית והחקלאית מאז אותם ימים. בסוף מאמרו, אחרי הציטוטים שהוא מביא, מסכם הרב קלמן כהנא כי עברו מאז כבר 11 שמיטות, וכי חייבים להעמיד דברים על דיוקם ולמנוע הצגה מעוותת של דמותו של הרב, הן מצד מתנגדיו והן מצד אוהביו. התנאים כבר שונים לגמרי, הוא כותב אז, לפני שלושים שנה. ומה נאמר אנחנו היום?

ראוי לציין שהרב כהנא ממש חגג את הרחבת השמיטה ליישובי הקיבוץ הדתי, וכפר עציון בראשם, מה שהתפתח למפעל המבורך של "אוצר הארץ", תחת מכון התורה והארץ שבגוש קטיף, ועוד אישים וארגונים נוספים (גם אם נוצרו תחרויות וחילוקי דעות).

אסיים בציטוט אחרון ומעורר חשבון נפש מהרב קוק: "בעיקר מה שליבנו דואב הוא שעל כל פנים מצוות שביעית מופקעת היא ואין מקיימים אותה… ועל זה ליבי דווי, על שאנו מוכרחים ללמד את העם להפקיע מצוות שביעית, במקום שאנו חייבים תמיד להקים עדות ביעקב וללמד את ישראל להתחייב גם במצוות שאפשר להיפטר מהן… והשם יתברך ירחם על עמו וארצה מהרה, ויחבוש לשבורי לבב המחוצים במחץ כאב נורא על המצב המדאיב של ארץ הקודש ויושביה, המעיק להיכנס בפרצות דחוקות כאלה, וייתן מהרה מציון ישועה לישראל תפארתו, ונישא ברמה את דגל תורתנו הקדושה וקיום כל מצוותיה, ובכללן המצוות התלויות בארץ בכלל וקדושת שבת הארץ בפרט, על אדמת הקודש, לשמחת לב כל אוהבי ה' המצפים לישועת אמת".

==

הרב אליאב מאיר הוא רב אזורי בחבל מודיעין. המאמר התפרסם בעיתון 'בשבע'.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
אתה אמיץ - אך לא מספיק. די לייפות את המכוער. דבר ברור..
קובי | 23-08-2015 14:45
2
צודק במאה אחוז
אורי | 23-08-2015 15:23
לא צריך ללכת כמו עוורים עם ההיתר הזה
3
מחליף קומבינה אחת בקומבינה אחרת ונגד שיטת הרב קוק
| 23-08-2015 18:57
הרב קוק החמיר בכמה הלכות שמונעות את השימוש באוצר בי"ד והפתרון האפשרי היחיד לשיטתו הוא היתר המכירה. אלה שהולכים בדרכים אחרות אמנם מחמירים בשאלת היתר המכירה אך מקלים בהרבה דברים אחרים כנגד שיטת הרב קוק (אוקומי פירא, מסחר בפירות שביעית וכו') מה שעוקר את הטענה שבמאמר מהשורש
4
חבל
לצערי, אין מי שמוכן לקיים את מצות השמיטה | 23-08-2015 19:37
לצערי, אין מי שמוכן לקבל עליו את מצות השמיטה. כל ציבור בחר לו את הקולות שלו, שכולן דחוקות מאוד. השמיטה כפשוטה, שיש קדושה בפירות הארץ ואסור לסחור בהם, ובוודאי לא לעבוד בארץ - נשכחה, מלבד בודדי בודדים, ואין איש שם על לב. חבל מאוד. כן זה קשה, אבל זוהי המצוה. אפשר להביא פירות מחו"ל, ותו לא.