בפרק ה-22 של "סינמה שו"ת", פודקאסט הקולנוע של אתר סרוגים, מארח אבי לודמיר את הבמאי והתסריטאי יוסי מדמוני, יוצר של סדרות וסרטים מרכזיים בקולנוע הישראלי, ביניהם "בת ים ניו יורק", "גאולה", "מקום בגן עדן", "המנגליסטים", "מלנומה אהובתי" ולאחרונה "בהסתרה" – סדרה שעתידה לעלות בחודשים הקרובים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

יוסי מדמוני בפודקאסט "סינמה שו"ת" באולפן סרוגים

להאזנה בכל פלטפורמות הפודקאסטים – לחצו כאן

מדמוני, בוגר המחזור הראשון של בית הספר לקולנוע סם שפיגל, מספר על הימים הראשונים: "זה היה יתרון עצום כי על הקירות של בית הספר עדיין לא היו הפוסטרים של ההצלחות הגדולות. סם שפיגל עדיין לא היה מה שהוא היום. הוא היה עם האיכות ועם הציוד ועם הצוות מורים, אבל לא באו ושמו לך פוסטרים של פסטיבלים וגביעים כי אף אחד עוד לא זכה בכלום. הציפיות היו נקיות וזה היתרון הכי גדול שהיה לנו".

הדרך לקולנוע התחילה במקרה: "הלכתי בכיתה ט' בירושלים לאיזה סרט עם חבר ופתאום אנחנו רואים מקום שקוראים לו סינמטק שלא ידענו מה זה. נכנסים ונופל לנו סרט בצרפתית עם תרגום לאנגלית שלא יכולנו לקרוא כמובן. אבל פתאום אני מתחיל להבין את הסיפור גם בלי שאני מבין מילה אחת ויצאתי מהסרט מאוהב במדיום. אם הוא הצליח להסביר לי סיפור מורכב בלי שאני אבין מילה אחת בצרפתית, כנראה יש שם משהו".

מדמוני מתאפיין בגישה ייחודית ליצירה: "הדבר הכי חשוב לי גם בדברים שאני כותב זה להצליח לצאת מעצמי. אני חושב שזה תנאי בשבילי כדי לעשות משהו שיהיה טוב – להצליח לצאת מהעגל הקטן המצומצם שלי. זה אפשרי גם בדברים שאתה כותב. למשל עשיתי הרבה דברים עם במאים אחרים – עם דוד אופק, עם בועז יהונתן יעקב. זה כלי לדעת להסתכל מבחוץ על עצמך".

הרשיתי לעצמי פעם ראשונה להתמודד עם דברים כמו מוות

נקודת מפנה משמעותית בקריירה שלו הייתה "מלנומה אהובתי", מיני סדרה המבוססת על סיפור חייו של השחקן יגאל עדיקא שאשתו נפטרה מסרטן: "יגאל הוא שחקן, הוא חבר טוב ואשתו חלתה בסרטן מאוד עלים – מלנומה. תוך ארבעה חודשים מהגילוי היא נפטרה והוא שטף אותי בכל החוויה המטורפת הזאת. פתאום הבנתי מה זה לספר סיפור של בן אדם. היכולת להיכנס לאינטימיות הכי גדולה שלו. הרשיתי לעצמי פעם ראשונה להתמודד עם דברים כמו מוות, כמו כאב עמוק – דברים שלא נגעתי בהם מלפני כן והם מאוד מפחידים. יש במאים שעושים קריירה שלמה בלי לגעת בדברים המפחידים באמת".

על ההבדל בין קולנוע לטלוויזיה הוא מציין: "יש הבדל מהותי בין לספר סיפור אחד עם התחלה, אמצע וסוף לבין לספר סיפור של שמונה פרקים. בשמונה פרקים יש לך שמונה פרקים שלכל אחד צריך להיות התחלה, אמצע וסוף, אבל כל פרק הוא גם חוליה בתוך סיפור יותר גדול. זה הבדל משמעותי. רואים שבמאים עוד לא מבינים את ההבדל הזה".

מדמוני מספר על סרטו "מקום בגן עדן", שהוא מגדיר כ"הסרט הכי טוב שעשיתי". הסרט התבסס על סיפור משפחתי: "זה התחיל בשבעה של דוד שלי. באים לשבעה ומספרים סיפורים על דוד שלי, שהיה לו חנות מיני מרקט והוא הכיר את כל האנשים. פתאום מגיע איזה מישהו חוזר בתשובה ושואל איפה גר כך וכך, והוא שולח אותו. רק מאוחר יותר הבן אדם שהוא שלח אליו את החוזר בתשובה בא אל דוד שלי וסיפר לו את הסיפור.

לפני כן, בשנות ה-50, היה גנרל שהיה נועז מאוד וזלזל בכל העניינים של הדת, ויום אחד הוא מכר את המקום שלו בגן עדן לעוזר טבח דתי. ואמרתי לעצמי, מה קרה ב-40 שנה? אני רוצה להתחיל את הסיפור בסצנה שהגנרל מוכר את המקום שלו בגן עדן וכעבור 40 שנה הילד שלו בא ומנסה להתיר את החוזה שאביו חתם".

לקחת משהו של מישהו אחר ולהפוך אותו לשלך

לגבי "גאולה", הסרט שעשה יחד עם הצלם בועז יעקב: "בועז הצלם שלי אמר לי שיש לו סיפור לסרט. זה המשפט שאני הכי שונא, אבל הוא היה צלם שלי והייתה לנו כימיה. הוא התחיל לספר לי סיפור על חוזר בתשובה שהילדה שלו חולה והוא היה פעם זמר רוק, והוא חייב לממן טיפולים יקרים ואין לו כסף, אז הוא קורא ללהקה הישנה שלו לנגן בחתונות חרדיות. זה נשמע לי טלנובלה, אבל לא יכולתי להגיד לו את זה. רק אחרי שהתחלנו לעבוד על זה התחלתי להבין שזה סיפור טוב".

על תהליך היצירה שלו הוא חושף פרט מעניין: "אפילו הדברים שאני הכי מזוהה איתם, כמו 'בת ים ניו יורק', זה דברים שמישהו אחר הביא לי. המפיק המציא אותה, לא אני. הדבר הכי מעניין בעיניי זה לקחת משהו שהוא לא שלך ולעשות אותו שיהיה שלך. אתה לא בא ואומר 'אני ואני ואני', אתה מקבל משהו ואתה צריך להתאים את עצמך אליו. זה בעיניי בקולנוע יתרון עצום".

"שופטים אותך לפי הדבר האחרון שעשית"

על התעשייה הוא מעיד: "שופטים אותך לפי הדבר האחרון שעשית. זה משהו קשה מאוד בתעשייה הזאת". למרות הקשיים, הוא ממשיך ליצור: "כתבתי עוד שלושה ארבעה תסריטים שלא קיבלו הפקה. אני חושב שהגשתי אולי 50 פעמים מאז שגמרתי בית ספר עד היום, וזה לא ריפה את ידיי".

הפרויקט הנוכחי שלו, "כוח עליון", עוסק בקבלן שפועל שלו נופל מפיגום: "זה סיפור על פועל שהתרסק מפיגום ועל קבלן שמתרסק באופן מוסרי. הוא שלח פועל למשימה לא מאובטחת, הפועל עלה על הפיגום, צנח והתרסק. עכשיו הקבלן בסכנה איומה – אם מגלים את זה, הרישיון שלו נשלל. הוא איש טוב, מוסרי, מסורתי, הכי טוב לפועלים שלו, אבל הוא נופל. ולבוא ולהגיד 'חטאתי, עוויתי, פשעתי' ולהיכנס לכלא – לא חושב שהרבה אנשים מסוגלים לזה. הוא מנסה להתמודד עם זה בדרכים אחרות".

על הסדרה החדשה "בהסתרה" הוא מספר: "זה סדרה על מקום שלא נגעו בו הרבה – לחרדים קשה איתו גם. לא קשה איתו מהמקום שמציגים את העולם החרדי בצבעים יפים, אבל יש עזיבה מאוד גדולה ולצד העזיבה יש אנשים שחיים חיים כפולים. הם בבית ובבית כנסת חרדים לכל דבר, אבל בינם לבין עצמם הם מנהלים גם אורח חיים שונה מהאורח החיים הדתי – הם חיים בהסתרה".

יוסי מדמוני מייצג דמות ייחודית בקולנוע הישראלי – יוצר המתמחה בסיפורים אנושיים עמוקים, הבונה את יצירותיו על בסיס חוויות אמיתיות ומחפש תמיד להרחיב את האופקים הרגשיים והאמנותיים שלו תוך כדי יצירת שיתוף פעולה עם אחרים.