שבעה חודשים עברו מאז שח"כ אביגדור ליברמן הגיש הצעת חוק להחלת ריבונות בבקעת הירדן (22 בינואר 2025). ההצעה נפלה, אך מאז, חברי קואליציה רבים מבקרים בשומרון, מצטלמים עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן, ומצהירים: “ריבונות עכשיו”.

אם כולם מסכימים, מי בעצם עוצר את המהלך?

ליברמן Photo by Yonatan Sindel/Flash90

בשיחה עם סרוגים אביגדור ליברמן, יוזם ההצעה, מצביע ישירות על ראש הממשלה: "הם רצו ריבונות? אז למה הם התנגדו? הפלתם את החוק- תרימו ותציעו אותו בעצמכם. אותי פוליטיקה קטנה לא מעניינת, אני אצביע בעד. אבל הם לא באמת רוצים".

לדבריו, הסיבה המרכזית היא מדינית: “נתניהו, זה כל הסיפור. הוא רוצה את סעודיה, והריבונות עומדת לו בדרך. כבר שנים אני אומר את זה – לא תהיה ריבונות כל עוד נתניהו בשלטון.”

Photo by Ayal Margolin/Flash90  אורית סטרוק

סטרוק: ההצעה של ליברמן הייתה מוקדמת, עכשיו זה הזמן

אך מהצד השני של הקואליציה, השרה אורית סטרוק מסבירה שהבעיה הייתה בכלל בזירה הבינלאומית, ובמיוחד מול וושינגטון: “זה לא היה רלוונטי בכלל כשהוגש. אי אפשר להתקדם עם ריבונות כשהממשל האמריקאי עוין. בתקופת ביידן זה פשוט לא היה אפשרי. המצב שלנו שונה, אנחנו שומעים את אנשים הממשל כיום, הם איתנו".

במילים אחרות, ההצעה של ליברמן הוגשה יומיים בלבד לאחר חילופי הממשל בארה”ב, כשטראמפ רק נכנס לבית הלבן והצוותים עוד לא התמקמו. במצב כזה, טוענת סטרוק, מהלך מדיני גדול כמו ריבונות פשוט לא יכול היה להתבצע. עם זאת, היא רואה כעת הזדמנות נדירה: "על החלת ריבונות הצביעו בעד – ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי ויש עתיד. וכל זה עוד לפני שהייתה שיחה אחת עם טראמפ. זה סימן לעידן חדש.”

אלמוג כהן | צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

אלמוג כהן: אין ברירה אלא ריבונות

צריך להזכיר כי לא כל הקואליציה התנגדה לחוק. חברי עוצמה יהודית ובהם אלמוג כהן, הפרו את המשמעת הקואליציונית והצביעו בעד. כהן, שמאז התמנה לסגן שר והתפטר מהכנסת, טוען שהסיבה שהחוק נפל בזמנו היא ש"היה מדובר במלחמת קואליציה-אופוזיציה", אך טוען שלא משנה מה, כשהריבונות עומדת מולו הוא תמיד יצביע בעד. הוא דואג להדגיש את ההיבט הביטחוני כשהסביר: “אין ברירה אלא ריבונות. צריכים רגליים על הקרקע. רגליים אומרות חיכוך, חיכוך אומר מודיעין".

אלא שלמרות כל ההצהרות, החוק כידוע לא קודם, והתוצאה בשטח לא השתנתה. אז האם מדובר במחדל פוליטי, בעיכוב אסטרטגי, או במניפולציה של עיתוי?

ליברמן ממשיך לאתגר את הקואליציה ומכריז: "אם מישהו אחר יגיש חוק אמיתי, אני אהיה הראשון לתמוך. לא משנה מי מציע. אך זה לא יקרה, לא בשלטון נתניהו".

וסטרוק מזהירה מפני החמצה: "אם הממשלה תתפרק לפני שהריבונות תאושר, זה יהיה מחדל היסטורי. אי אפשר לפספס את הרגע הזה. צריך רק שנתניהו יאשר".

והשאלה נותרת באוויר: מי באמת מונע את הריבונות: האופוזיציה? הקואליציה? המצב הבינלאומי? או אולי דווקא ראש הממשלה עצמו?