אחרי סערת תפילות יום הכיפורים בהפרדה מגדרית בתל אביב ב-2023, דרמה חדשה שוב מטלטלת את המערכת: עיריית תל אביב דורשת מעשרות בתי כנסת בעיר לחתום על חוזה הכולל סעיף מחייב, לפיו יספקו שירותי דת "ללא הבדל גיל, מין או אמונה" – ואלו שמסרבים לחתום, מקבלים תביעות פינוי.

מאות בתי כנסת פועלים כיום בתל אביב, ורבים מהם נבנו עוד לפני קום המדינה, חלקם על קרקעות שהוקצו להם על ידי העירייה או שנרכשו ונבנו בכספי העמותות. אולם בכ-130 מהם קיימות בעיות רישום בטאבו – והקרקע רשומה רשמית בבעלות העירייה.

כך למשל, בית הכנסת רמה ברחוב בן יהודה, שנבנה על ידי עמותה לאחר שהשטח הוקצה לה ב-1947, רשום כיום על שם העירייה. לאחרונה פתחה העירייה במהלך "מבצעי", במסגרתו היא פונה לבתי הכנסת ודורשת מהם לחתום על הסכם הקצאה חדש. לפי החוזה, בית הכנסת יפעל תוך מתן שירותים שוויוניים "בהתאם לאופיין וצביונן של השכונה והסביבה", כאשר נוסח התפילה ייקבע על ידי ועד מנהל, אך בכפוף לערכי השוויון.

בחלק מבתי הכנסת קיים חשש כי חתימה על סעיף כזה תוביל בעתיד לשינוי אופיים האורתודוקסי, ואף לאפשרות לביטול עזרת נשים או פתיחת הדלת לתביעות עתידיות מטעם מתנגדים. כמה בתי כנסת כבר חתמו, אך אלו שסירבו נתבעו לפנות את המבנה.

המהלך נוגע גם לבתי כנסת מוכרים כמו בית הכנסת הגדול של הרב שלמה גורן ז"ל ברחוב מודיליאני, וכן לבית הכנסת "סמאטס" של הרב לאו. בבית הכנסת תפארת צבי, העירייה כבר הפסידה בסיבוב הראשון, לאחר שבית הדין הרבני הכריז עליו כהקדש דתי, אך כעת העירייה עתרה לבג"ץ.

בדיון שנערך לאחרונה בבית משפט השלום בת"א, במסגרת תביעת פינוי לבית כנסת "קדושי אנטופול", טענו נציגי העירייה כי מדובר בהסדרה חוקית, אך גם הציגו אפשרות שבתי כנסת שלא נדרשים יותר לציבור – יוסבו לשימושים אחרים. במהלך הדיון נרשמה מתיחות בין עו"ד העירייה לבין עו"ד דוד שוב, המייצג את בתי הכנסת.

"אתם דורשים סעיף מזעזע", טען שוב, "אם השכונה חילונית, אז בית הכנסת יתפלל לכיוון כיכר רבין?". נציג העירייה השיב כי ועד בית הכנסת לא ישים פסל בודהה, ושהמטרה היא רק לאפשר נגישות ושוויון.

עיריית תל אביב מסרה בתגובה: "אין מדובר במבצע, אלא בסעיף המצוי בהסכמי חכירה חדשים הנערכים מעת לעת. מטרתו היא לוודא שאין אפליה או הדרה של תושבים המעוניינים לקחת חלק בפעילות בית הכנסת".