בג"צ: דרעי שהורשע בשוחד יכול לכהן כשר

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ דחה היום (ה') את העתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הכלכלה.

דרעי הורשע בשנות התשעים בקבלת שוחד וישב במאסר במשך שנתיים. לאחר שחרורו המתין שבע שנים עד לתום תקופת הקלון ואז חזר לחיים הפוליטיים, בקדנציה הראשונה ישב באופוזיציה וכעת אחרי הבחירות התמנה לשר בממשלת ישראל.

העותרים טענו כי נוכח חומרת עבירת השוחד ונוכח ההשפעה ההרסנית על ממשלת ישראל ועל השירות הציבורי, שבכהונה של אדם שהורשע בשוחד ואשר מעולם לא לקח אחריות על מעשיו ולא התחרט עליהם, אסור לדרעי לשבת בממשלה. "השוחד הינו אבי אבות השחיתות ואין מקומו של מי שהורשע בלקיחת שוחד שיטתית ופעל כנגד מערכת אכיפת החוק והרשות השופטת – בכהונה ציבורית."

מנגד טענו הסנגורים, כי דרעי שילם את חובו לחברה, המתין את כל תקופת הקלון וכעת זכה לאמון הציבור שבחר בו ולכן הוא יכול להצטרף לממשלה.

בהחלטתם קבעו השופטים כי הם דוחים את העתירה תוך שהם כותבים בין "האמת צריכה להיאמר, האיזון הנדרש במקרה דנן בין השיקולים הנוגדים הינו מורכב ואיננו נטול קשיים. ניתן אף לומר כי מינויו של דרעי לתפקיד שר מצוי על גבול מתחם הסבירות, אך בהינתן מכלול השיקולים שעליהם עמדנו בפירוט לעיל ובהינתן שיקול הדעת הרחב המסור לראש הממשלה בעניינים אלה, לא מצאנו עילה להתערב בו."

בתגובה לפסיקה אומרים העותרים: "המינוי מצוי מעבר לגבול הסבירות ושוקלת המשך צעדיה המשפטיים בנושא ובהם הגשת בקשה לדיון נוסף  – נוכח חשיבות הסוגיה והשפעתה על הנורמות השלטוניות בישראל."

ראש ישיבת 'אורות שאול' הרב יובל שרלו פרסם בעבר מאמר בו קבע כי אסור לדרעי לשמש כשר. במאמר שפרסם בסרוגים כתב הרב בין השאר: "האם מי שסרח הורשע ונענש יכול לשוב לתפקיד ציבורי ? בשל העובדה שישנם נימוקי כבדי משקל לתשובה שלילית לשאלה זו, באותה מידה שיש נימוקים כבדי משקל לתשובה חיובית לשאלה זו – כגון: עיקרון התשובה והתיקון, החשיבות של מתן אפשרות לטעות, ועוד – התשובה לשאלה זו מורכבת ברמה העקרונית, אולם פשוטה מאוד ברמה המעשית. הדבר תלוי בדבר אחד בלבד, והוא ההתייצבות הציבורית של אותו אדם, הודאתו בחטאו פשעו ותיקונו, שרטוט הדרך החדשה שלו, ובקשה מחודשת של אמון הציבור.

כל עוד הוא מכחיש את חטאו, או לחילופין מזלזל בו, נלחם נגד שופטיו ותובעיו, מתעלם מהכתם שבו הוכתם – הנכונות להשבתו לתפקידו היא חלק מההידרדרות המוסרית של החברה. לעומת זאת, אם הוא מתייצב ומודה, מבהיר ומסביר, ובעיקר – מעצב את דרכו הציבורית החדשה הבונה גדרות ומחסומים גדולים יותר בפני שחיתות עתידית אפשרית, שערי הבחירה מחדש לא ננעלו, וזו כבר החלטה של ציבור בוחריו האם לתת בו אמון. לעת עתה, נראה כי אף לא אחד מהמורשעים והמושחתים עומדים בקריטריון כה פשוט, ועל כן אנו חייבים לנעול בפניהם את שערי המנהיגות, למען הצדק, היושר והמוסר"