אם הרב קוק היה חי היום, הוא היה צמחוני?

הרב קוק נפטר שנתיים לפני הקמת זוגלובק. מה הוא היה אומר על ההתעללות הבלתי פוסקת בבעלי חיים כמעט מרגע לידתם, במהלך גידולם ועד לשחיטתם והאם זה היה מביא לשינוי במסקנותיו?

אם הרב קוק היה חי היום, הוא היה צמחוני?
  (מרצ'לו סוס/פלאש90)

השאלה האם היהדות היא בעד או נגד אכילת בשר, מעניינת ציבור הולך וגדל בישראל. "חזון הצמחונות והשלום" שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שנחשב לאחד מאבות הציונות הדתית, ייסד את ישיבת מרכז הרב והיה הרב הראשי הראשון לישראל, מהווה את אחד המסמכים המרתקים שנכתבו בנושא.

"חזון הצמחונות והשלום" הוא מרתק ואפילו מפתיע, ואלו הם עקרונותיו: נקודת המוצא והעיקרון המרכזי בחזונו של הרב קוק הם, שהמצפון הטבעי והאידיאל התורני שוללים הרג חיות ואת אכילת בשרם לצורך סיפוקו וצרכיו של האדם. הדורות הראשונים לבריאת העולם היו טבעונים. רק החל מדור בני נוח הותרה אכילת בשר, וגם זה באופן זמני, שכן האידיאל התורני אוסר אכילת בשר וההיתר הזמני ניתן עד שמצב האנושות יאפשר חזרה לטבעונות.

הרב קובע כי האידיאל התורני אוסר גם על חליבת חיות שכן החלב הוא רכושם של צאצאי הפרה ולקיחתו נחשבת לגזל. בספר "חזון הצמחונות והשלום" המבואר ע"י הרב חגי לונדין, מתוארת אכילת בשר עם חלב כ-"הרצחת וגם גזלת?". האידיאל התורני אוסר גם על לקיחת הצמר מהכבשים, שגם זה גזל. הסיבה לאיסור שעטנז היא שהצמר מגיע מגזל החיה והפשתן מהאדמה, ממקום מותר, ולכן קיים איסור לערבב משהו טוב עם גזל.

הרב קוק מתייחס בחזונו לאכילת בשר במילים: 'תאווה בהמית', 'שפלות מוסרית' ועוד. כמו כן הוא מתייחס לחיות כ-"ברייה חיה ומרגשת (מרגישה), שצריך להתחשב עם חושיה, ואפילו עם רגשי ליבה, עם רגש חיי המשפחה שלה וחמלתה על צאצאיה".

אם כך, מדוע התורה מתירה אכילת בשר, ולו באופן זמני בלבד? להלן מקבץ סיבות:

לדעת הרב קוק האנושות במצב כל כך שפל ובהמי מבחינה מוסרית, שהיא לא מוכנה למצב של איסור אכילת בשר. איסור כזה יגביר את התאווה הבהמית שבאדם עד שלא יבחין בין בשר חיה לבשר אדם כיוון ששניהם אסורים, ואנשים רעים יגיעו למצב שהם רוצחים אנשים אחרים כדי לאכול את בשרם.

סיבה נוספת להתרת אכילת בשר היא שהדאגה לבעלי החיים והתנזרות מאכילת בשרם יגרמו לחוסר איזון מסוכן מבחינה מוסרית. במצב המוסרי הקשה של האדם, עליו לדאוג קודם כל למעגלי החיים הקרובים אליו, לבני האדם שלא יהיו עניים ורעבים ושלא יהיו מלחמות ורציחות, ורק אז יוכל להפנות משאבי נפש מוסריים להתחשבות בבעלי החיים. בנוסף, מאחר והמצב המוסרי של האנושות כל כך קשה – ההיתר להריגת בעלי חיים לשם אכילתם יסייע לאדם להבדיל בינו לבין הבהמה וימנע ממנו להתקרב נפשית אל החיה והבהמה. חשש נוסף הוא שהתחסדות האדם שבבסיסו שואף לטוב, אל בעלי החיים, תספק לו את אלמנט עשיית הטוב ותאפשר לו להתאכזר עוד יותר אל בני האדם.

הרב קוק מצביע בחזונו על מספר מצוות שנועדו לרסן את תאוות האדם לבשר ולהכין את האנושות, בהדרגה, לתקופה שבה האדם יהיה במצב מוסרי גבוה יותר ויוכל לחיות חיים טבעונים, לרחם על בעלי החיים ולשמור על זכויותיהם מבלי להפר את האיזון המוסרי בעולם. בין מצוות אלו יש את מצוות שילוח הקן, דיני השחיטה ודיני הכשרות כולל מגבלות אכילת בשר בסמוך לחלב וההיפך, כולל איסור אכילת החלב (השומן) שמטרתו הנאה ולא תזונה, מצוות כיסוי הדם בחיה ובעוף – האדם צריך להתבייש בהריגתם ולכן מצווה לכסות את דמם לפני שהוא עוזב את המקום. בנוסף, בשחיטת בהמה שגדלה בקרב בני האדם, התורה מצווה להשאיר את הדם, כדי שיראו אותו זורם ויתביישו במעשה. איסור אכילת נבלה וטריפה, שעליהן יש לרחם יותר עקב נסיבות מיתתן ולכן קיים איסור באכילתן.

המאמר מסתיים בתיאור החזון, העולם החדש – עולם שבו אנשים לא יילחמו ולא יתחרו אחד בשני, ואז האנושות תוכל להגיע למצב הטבעי שלה – שבני אדם לא הורגים בעלי חיים ולא גוזלים את רכושם לצרכיהם. מכאן עולה כי האידיאל על פי היהדות הוא לא רק צמחונות אלא אף טבעונות. עם זאת, הרב קוק הזהיר מפני האפשרות שכלל הציבור יהיה צמחוני, מחשש כי הדבר יפר את האיזון המוסרי, שכרגע הוא מאוד בעייתי, עקב השפלות המוסרית של האנושות בימינו.

אין במאמריו של הרב קוק מילה אחת על התעללות בבעלי חיים. הרב קוק נפטר ב-1935. זוגלובק הוקמה ב-1937. חטיבת הבשר של תנובה הוקמה ב-1994. תחקירים לא היו. נותר רק לתהות ולנחש מה הרב קוק שכתב מאמר כל כך מרתק, מאמר שחושב שהמוסריות בת זמננו היא כל כך שפלה, בהמית ונתעבת (מונחים שלו) מצד אחד, ומאמר כל כך חומל וקשוב לצרכיהם של בעלי החיים מצד שני, מה הוא היה אומר על ההתעללות הבלתי פוסקת בבעלי חיים כמעט מרגע לידתם, במהלך גידולם ועד לשחיטתם והאם זה היה מביא לשינוי במסקנותיו.

אם נסכם, היהדות איננה רואה באכילת בשר משהו שצריך להרבות בו או להתגאות בו. להיפך. אכילת בשר, גם אם עקב המוסריות השפלה של האנושות היא הכרחית כרגע, לפחות בקרב כלל הציבור, אולם היהדות רואה בכך דבר שיש להתבייש בו ולהגביל אותו – עד שנגיע למצב בו נוכל לוותר לגמרי על אכילת בשר.

==

ארז צדוק הוא מנכ"ל קרנות אביב

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
אין לי מושג.מה שאני יודע זה שאתה לא יודע.
| 11-08-2015 19:38
2
אכילת בשר ביהדות אצל גדולים בתורה
מנחם | 07-11-2015 13:48
הרב קוק זצ"ל הקדים בעשרות שנים דעת רבים וטובים בענין זה . אך מה דעת גדולי תורה על אכילת בשר ?