זה לא במקרה

בהפגנות במוצ"ש שנערכו בת"א ובירושלים בשבוע שעבר, קרה דבר מעניין הדורש התעמקות. נפתלי בנט וינון מגל, חברי הכנסת של הבית היהודי, הודרו מבימת הנואמים בתואנה שאצלם בסיעה יש ח"כים שמתנגדים לזכויות הקהילה. אך דב חנין, היהודי מהרשימה הערבית המשותפת, זכה לכבוד הגדול כשעלה לדבר בעצרת. עצם העובדה שראשי הבית היהודי רצו לנאום ולהשתתף באותו אירוע דורש מאמר בפני עצמו, אולם הפעם ברצוני להתמקד בהחלטת מארגני האירוע להדיר רגליהם ובמקביל להעלות לבמה את דב חנין שמפלגתו מתנגדת למצעד ולכל הפעילות הקהילה הלהט"בית בתקיפות.

מה גרם לאותם מארגנים להעדיף את דב חנין מהרשימה המשותפת על-פני נפתלי בנט וינון מגל? האם זו סתם הייתה גחמה או אינטרס אישי של מישהו, או שמא מדובר באמירה פוליטית של קהילת הלהט"בים?

אני סמוך ובטוח, כי יש כאן הרבה מעבר לכך, יותר מאמירה פוליטית – יש כאן ביטוי של השקפת עולם אידיאולוגית, ולכן אנשי ימין (כלומר: מוגדרים כימין) נוספים, ובהם השר שטייניץ התקבלו בבוז.

חשוב שנבין היטב מה עומד ביסודה של אותה השקפה, המאיימת על קיומנו כיהודים, על קיומה של המדינה ועל קיום המין האנושי כולו.

בעבר הרחוק התרכז השמאל העולמי בעיקר במאבק למען החלפת היהדות ב"תרבות" המערב והסוציאליזם, אותה שיטה כלכלית הדוגלת בהתערבות המדינה בכלכלה וניסיון ליצור שוויון ולבטל את הבדלי המעמדות. אולם בשנות השישים של המאה הקודמת, לבש השמאל צורה חדשה ומסוכנת. השמאל החדש שנוצר אז דאג לפריקת כל הערכים אשר נחשבו עד אותם ימים כמקודשים אפילו בקרב האנשים היותר מהוגנים שבאומות העולם. עם עליית קרנו של אותו שמאל בקרב בני הנוער, ירד לשפל ערך הנאמנות למדינה, למשפחה, לחברה, לכל מבנה חברתי חוץ מהאני, היחיד האגואיסט הרואה את סיפוק תאוותיו כתכלית המציאות. מבשרי אותה מהפכה בחו"ל היו אנשים פורקי עול משולי החברה, כדוגמת להקת "החיפושיות" (אשר אפילו אביו השמאלן של יוסי שריד, בהיותו מנכ"ל משרד החינוך, מנע את בואם לארץ בכדי שלא יהרסו את הנוער), וכל מיני טיפוסים היפים מגודלי שיער ולבושים למחצה, לשליש ולרביע. הם חיו בקומונות, עישנו עשבים שונים ומשונים למיניהם ולסוגיהם, לא הסתפרו, חיו חיי הפקרות ושאפו לסחוף את כל העולם יחד איתם לאותו בוץ בו הם שרויים, בוץ בו משתווה האדם לבהמה, עד שבאמת לא ניתן להבחין ביניהם.

המאבק למען אותה השקפת עולם מעורטלת מערכים השתלבה נפלא באותן שנים במאבק נגד ההתערבות האמריקנית במלחמת וייטנאם. מו"ר הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד התריע כבר אז מפני הסכנות הנשקפות לישראל ולעם היהודי מפני אותם אנשים. אלו אשר בגדו בערכי המשפחה, בגדו גם בערכי האומה האמריקנית ותמכו בקומוניסטים בווייטנאם. הייתה זו רק שאלה של זמן עד שאותו עיוות יגיע לארץ. ואכן, כמו כל דבר שיש באמריקה, אף אותם ערכים נבובים של "חופש" כבשו את ארץ הקודש, שעה שהנוער האומלל שחי כאן ברובו המוחלט נשדד ממורשתו על – ידי מערכת החינוך הישראלית. ככל שחלפו השנים ניתן היה לראות בארץ יותר ויותר בנים של אברהם, יצחק ויעקב מגודלי שיער עם בגדים קרועים ומבט מזוגג בעיניים. במקום וייטנאם, מצאו לעצמם אותם אנרכיסטים את "סבלם של הפלשתינאים האומללים" כקרדום לחפור בו וכגרזן להניף על קיומה של המדינה והחברה אותה הם שונאים. ואם באמריקה שנאת ההיפים ו"ילדי הפרחים" הייתה מופנית כלפי ה"שמרנים", אותם אמריקאים נורמטיביים אשר עבדו קשה למחייתם והרוויחו את פרנסתם בכבוד והאמינו בערכי המשפחה, הרי שכאן בארץ יכלו אנשי השמאל לבחור בין שנאת חרדים לשנאת מתנחלים, כשהמהדרים יוצאים ידי חובת כל השיטות.

מצעד הגאווה מהווה את שיאו של המרד בערכים, המרד בבורא עולם מבית מדרשו של השמאל הבינלאומי. הרס חיי המשפחה מקבל בו את הביטוי המוחשי ביותר. אך טבעי הדבר, שאותו מאבק ישתלב במאבק למען "הפלשתינאים המדוכאים". צא ובדוק בכל מקום בעולם, ותמצא שאותם פעילים פרו-פלשתינים הם העומדים גם בחזית המאבק למען הסוטים וכנגד ערכי המשפחה ונגד כל סממן יהודי. האמת, שלא צריך להתאמץ הרבה – נשיא ארה"ב, השמאלן מהמפלגה הדמוקרטית, ברק אובמה, מוכר לנו בעיקר בשל תמיכתו באיראן, ב"פלשתינאים" ובכל אויבי ישראל. אבל אם תשאלו מישהו שגר בארה"ב, הוא ידע לספר לכם גם על תמיכתו ב"ערכים ליברליים", קרי זכויותיהם של אותם מאוסים.

לא, רבותי, אין כאן מקרה, יש כאן השקפת עולם מסודרת מן המסד עד הטפחות. במאבקיו נגד ארץ ישראל והיהדות, דב חנין מתאים לאנשים הללו ככפפה ליד. בתמיכתו ב"פלשתינאים" ומתוקף היותו קומוניסט אתיאיסט ראוי הוא לכבוד אבירים בבימת הנואמים. לכן מתעלמים משותפיו חברי המיפלגה האיסלמים הנלחמת מלחמת חורמה בלהט"בים.

לאנשי הימין ואף לאלו המתחפשים לימין באמת אין מה לחפש שם. במקום לנסות למצוא חן בעיניהם ולקבל מהם לגיטימציה, מוטב שיעמידו כנגדם השקפת עולם מסודרת של אמונה ונאמנות לבורא עולם אשר בחר בישראל עמו ונתן לו נחלה את ארץ ישראל למען יקים בו חברה קדושה. המאבק מול ה"פלשתינאים" והמאבק מול הלהט"בים הינם שני מאבקים השזורים זה בזה. לא ניתן להפרידם!

(הכותב הוא איש חברון  חבר תנועת 'עוצמה יהודית')