האופוזיציה העלתה מאות הסתייגויות על החוק הנורבגי, מה שעלול לעכב את אישורו עד המושב הבא של הכנסת למגינת ליבם של שולי מועלם, אברהם מיכאלי, אכרם חסון ויעקב אשר.

וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום בהצעת "חוק הנורבגי" הקטן- התיקון לחוק יאפשר לשרים ולסגני שרים להתפטר מהכנסת, ולחזור עם התפטרותם מהממשלה. בשובו לכנסת, ח"כ שהחליף אותו יחדל לכהן כח"כ. החוק נקרא 'קטן' כי עפ"י ההצעה, רק שר אחד מכל סיעה יוכל להתפטר מהכנסת והצעת החוק תחול על סיעות המונות עד 12 חברי כנסת.

היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד סיגל קוגוט הצביעה על קשיים חוקתיים בהצעת החוק. לדעתה, "יש בהצעה שיבוש חוקתי בכך שההצעה תחול באופן מיידי. בשונה מהתיקונים שחוקקו בחוקי המשילות, שתחולתם הייתה רק מהכנסת הבאה. בנוסף, אין הגיון חוקתי להוציא מההצעה את סיעת השלטון. הסייגים בחוק מראים על רתיעה של מי שניסח את ההצעה". עוד אמרה היועמ"ש, "קיימת חשיבות רבה ביציבות השלטון בכך שח"כ נכנס, לא יחשוש כל העת מתי זורקים אותו. בנוסף, ההצעה להחיל את הרעיון על סגן שר, חותרת תחת ההיגיון שסגן שר חייב להיות ח"כ". לדעתי, אמרה קוגוט "צריך לשנות את תפקידם של סגני השרים, הם היו רוח רפאים בממשלה ועפ"י ההצעה הם יהיו רוח רפאים בכנסת".

בדיון עצמו אמר יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי  "יש סיבות לתמוך בהצע"הח ומנגד סיבות למה להתנגד לו". סלומינסקי סבור כי יש חוסר בחברי כנסת שעובדים בוועדות הכנסת.

ח"כ יעל גרמן מיש עתיד אמרה, "הממשלה מביאה שינוי של חוק יסוד בצורה צינית עם פגמים רבים. היועצים המשפטיים של הוועדה הצביעו על חורים רבים בגבינה השוויצרית הזו. ההצעה תגרום לכך שארבעה ח"כים חדשים יקבלו משכורת מייד עם צאת הכנסת לפגרה. לא ראוי לשנות חוק יסוד עבורם. מהו סגן שר? הוא עב"ם, לא בכנסת ולא בממשלה הוא אינו מצביע לא בכנסת ולא במשלה".

ח"כ בני בגין אמר "נבחרתי לכנסת לפני כשלושים שנה מאז ומתמיד התנגדתי לחוקים מעין אלו. הפרת משמעת קואליציונית, צריכה להיות דבר נדיר ובנושאים עמוקים יותר מההצעה הזו. בכל זאת ראוי לנו זהירות ולהסב את הנזק המזערי. אנו רוצים למנוע קיום דלת מסתובבת בין חברי הכנסת ובאמצעות ההצעה אנו מעבירים את הדלת המסתובבת לממשלה מה שמעניק לה נופך לא ראוי. גם כך אנו סובלים מתחלופה רבה בממשלה. בגין סיים את דבריו באומרו, "הייתי שר בלי תיק הנחשב כשר ללא כלום, לרמת סגן שר ללא כלום לא הגעתי".

ח"כ צפי לבני אמרה "במקום ששרים יתפטרו, אני מציעה למנות פחות שרים". לדבריה, "זוהי עוד הדרדרות חוקתית במדרון חלקלק שנועד לסדר ג'ובים".

ח"כ חיים ילין אמר "אין לכנסת ולממשלה שום אסטרטגיה. בשונה מכל מפעל שמייצר נייר טואלט. זהו לא חוק נורבגי אלא חוק השקשוקה של הכנסת. זהו סטארט-אפ בלתי רגיל לשר שקיבל שני תיקים, במקום להעביר תיק אחד לח"כ אחר, מוסיפים ח"כ. בממשלה הזו יש כ-30 שרים וסגני שרים וכן 31 ח"כים שמתרוצצים בין הוועדות ולא יודעים מה להצביע ואם עליזה (מזכירת סיעת הליכוד) לא שם, הם לא יודעים מה להצביע. אני לא יודע מי מנהל את המדינה הזו? (חברי הכנסת השיבו לח"כ ילין, עליזה)

ח"כ מאיר כהן אמר "ברור לכולם שהחוק לא מקובל בשום מדינה בעולם. גם במדינות שאימצו את החוק הנורבגי. זה בושה וחרפה שעולה חוק כזה, ומחילים אותו כאן ועכשיו. גם בכדור רגל לא משנים את חוקי המשחק באמצע המשחק. אני אישית תומך בחוק, ראוי לחוקק את החוק נורבגי. הייתי שר והיום אני ח"כ אני חושב שיש בעיה ששר ישב כח"כ אבל לא בצורה המבישה הזו". לדבריו, "ההצעה מעניקה שוט נוסף לראשי המפלגות שיחליטו מי יתפטר ומתי".

ח"כ אוסמה סעדי אמר "אני מוחה בתוקף על כך שהיועמ"ש שצריך לבוא ולומר את דברו, לא הגיע. הוא מועל בתפקידו שלא אומר את דעתו המקצועית. למה אני צריך יועמ"ש, אם בתיקון בשיטת המשטר, הוא לא יודע להשיב למה רק שר אחד ולמה רק בסיעה של עד 12 ח"כים. ככה לא בונים חומה וככה לא מתקנים חקיקה. אתם מייצרים עב"מים", אמר סעדי.

ח"כ אורי מקלב אמר "כולנו חושבים שיש צורך לחזק את הכנסת ע"י הוספת ח"כים שיעבדו בוועדות". שברת את ליבי אמרה לו ח"כ מיכל רוזין, תגיד שאתה מצביע עקב משמעת קואליציונית ולא כי אתה סבור שיש בכך צורך. מקלב הוסיף ואמר, "אנו סובלים מכך שאנו לא יכולים לתפקד היום בוועדות. גם כשהייתי באופוזיציה לא יכולתי לתפקד כראוי כיוון שהייתי חבר בוועדות רבות".

ח"כ זוהיר בהלול אמר ליו"ר הוועדה "נקראת בפניך הזדמנות פז לומר לממשלה עד כאן. אם אתם רוצים להיות נורבגיה, תהיו מדינה רב תרבותית כמו בנורבגיה. אי אפשר לבוא אלינו רגע לפני הגונג ולשנות חוק יסוד. עטה על פניך רעלה, צא ותבדוק מה יומרו לך על החוק בשוק מחנה יהודה. אם יענו לך שם כראוי, אהיה עפר לרגליך". בהלול הסביר מדוע ההצעה חלה על סיעה המונה עד 12 חכים. "12, זה מספר חשוב אצל היהודים, כמניין 12 השבטים".

ח"כ מייקל אורן אמר "כשנשיא ארה"ב מציע לסנטור לכהן בתפקיד מזכיר המדינה, הסנטור מתפטר מייד. כיון שברור שמזכיר מדינה לא יכול לכהן כסנטור. לדבריו, יש לשחרר שר ממטלות ח"כ כמו ההיגיון בשיטה האמריקאית".

ח"כ יואב בן-צור אמר "למרות ההסתייגויות שיש לנו, אנו מחויבים למשמעת קואליציונית. אני חבר בתשע וועדות, בנוסף להיותי יו"ר הסיעה. אין לי זמן למלא את תפקידי כראוי. לדעתי, צריך להחיל את החוק על כל המפלגות ולאפשר לכל השרים להתפטר.

ח"כ רויטל סויד אמרה "ההצעה תחליש עוד יותר את סגני השרים ותרוקן מתוכן את תפקידם, ותשלם שכר לצוותים שאין מאחוריהם כלום. אנו גורמים עוד יותר להוריד את האימון של הציבור במערכת הציבורית". סויד הציעה שהצע"הח תחול רק על הכנסת הבאה.

הנציג הבא בתור בסיעת הליכוד מר אמי אוחנה אמר "אני מדבר בשם השלישיה הבאים בתור בליכוד ובשם אלפים שבחרו בנו. אם מעניקים לכל סיעה ח"כ נוסף, ראוי שיתנו ח"כ נוסף לסיעה הגדולה בכנסת".

נציג התנועה למשילות ודמוקרטיה עו"ד שמחה רוטמן אמר "עדיף שההצעה תחול על יותר שרים ויותר מפלגות. כשהוקמה הכנסת והממשלה הראשונה, היחס של ח"כ ושר היה אחד לכ- 5,000 אזרחים והיום זה אחד לכשישים אלף".

לאחר הדיון הגישו חברי האופוזיציה מאות הסתייגויות להצעת החוק. אלא שהגיע הזמן כינוס מליאת הכנסת. יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי הודיע כי הוא יכנס את הוועדה בהמשך היום או מחר, על מנת לדון ולהצביע על ההסתייגויות ועל הצעת החוק לקראת הכנתו לקריאה שניה ושלישית.

יש לציין כי אם לא תספיק הועדה להצביע על כל ההסתייגויות, תידחה ההצבעה במליאת הכנסת למושב הבא, מה שאומר שהחוק יעבור רק אחרי החגים וייכנס לתוקף לקראת חנוכה.