אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הרב אליעזר מלמד: חובה לתמוך בחוק הכשרות

הרב אליעזר מלמד תוקף את היועץ המשפטי לממשלה שפוגע במערך הכשרות של הרבנות ועלול להאכיל את הציבור טריפות. "אין אפשרות לספק מזון כשר להמוני בית ישראל בלי שתהיה לרבנות הראשית סמכות פיקוח על כל גופי הכשרות"

הרב אליעזר מלמד: חובה לתמוך בחוק הכשרות
  (צילום: אורי לנץ/פלאש90)

מתוך הטור רביבים בעיתון בשבע

חוק הכשרות

בחוק איסור הונאה בכשרות משנת תשמ"ג נקבע כי מועצת הרבנות הראשית והרבנים המקומיים שהוסמכו על ידה הם היחידים שיכולים להעניק תעודת כשרות למאכלים במדינת ישראל.

לאחרונה הורה היועץ המשפטי לממשלה, ביוהרה האופיינית לו ולמערכת המשפטית, שכל אדם, בין רב ובין עם הארץ, בין דתי ובין חילוני, רשאי לכתוב תעודת השגחה למסעדה, לרשת מזון או לבתי מלון. עליו רק לציין באופן בולט כי "מסמך זה אינו מהווה תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית לישראל", וכן לא יכתבו כי מדובר בעסק "כשר".

כלומר, יוכל כל פלוני אלמוני להעניק תעודה מאוד מכובדת ומרשימה מטעם, נניח, "בית דין צדק 'שומרי התורה' בראשות הרב הגאון פלוני אלמוני", ובתעודה זו יהיה כתוב: "כל האוכל הנמכר או המוגש כאן הוכן על פי כל כללי ההלכה למהדרין מן המהדרין, מתוך התחשבות בכל דעות הפוסקים, ראשונים ואחרונים, ספרדים ואשכנזים, ולאוכלים ינעם" וכו'. ובשורה התחתונה יהיה כתוב: "תעודה זו היא מטעם 'בד"ץ שומרי התורה' ולא מטעם הרבנות הראשית". ה"רבנים" שיעניקו את התעודה יכולים להיות חילונים גמורים, או צדיקים פתאים, או סתם אנשים שקיבלו בעבור כך כסף, ולא תהיה בכך שום עבירה על החוק, כי בתעודת ההשגחה המפוארת שלהם לא יהיה כתוב שהיא מטעם הרבנות הראשית, ולא תופיע בה המילה "כשר".

אפילו בית המשפט העליון, בהחלטה שפגעה בסמכותה של הרבנות הראשית, הסכים כי "מטרתו ותכליתו של החוק הן למנוע הונאה ביחס לכשרות המזון מבחינת טיבו, דרך הכנתו והגשתו" (תיאדור אור, 27.5.90). והנה היועץ המשפטי מעז לרוקן את החוק מכל תוכן, בניגוד מוחלט לכוונת המחוקק. ראוי היה לתבוע את הדחתו לאלתר. נקווה לפחות שמעשים מקוממים שכאלה מקרבים אותנו לשינוי הנדרש בכל מערכת המשפט.

בג"ץ קראים

בתוך כך הנחיתה המערכת המשפטית עוד מכה על המוני בית ישראל שומרי המסורת והכשרות. ביום ראשון קיבל בג"ץ את עמדת הקראים, והתיר להם לשווק בשר תחת הכותרת "כשר בהשגחת הרבנות הקראית". להלכה הבשר שהם משווקים הוא טרף, הואיל ואינם שומרים את ההלכה כפי הוראת חכמי תורה שבעל פה. ואילו שופטי בג"ץ התירו להם להונות את הציבור כאילו הבשר שלהם כשר בהשגחה רבנית מסוימת, בניגוד גמור לחוק הונאה בכשרות.

חשיבות חוק הכשרות

אין אפשרות לספק מזון כשר להמוני בית ישראל בלי שתהיה לרבנות הראשית סמכות פיקוח על כל גופי הכשרות. ככל שעוברות השנים, תעשיית המזון הולכת ונעשית יותר מורכבת ומסועפת, ויש הכרח בפיקוח רחב, כולל ואחראי. בלי זאת, גם רבנים עם כוונות טובות ייכשלו במתן הכשר למאכלים שאינם כשרים, כי לא יוכלו לבדוק אם אין בפירות איסור ערלה, ואם אין בתבואה שרובה מיובאת מחו"ל איסור חדש, ואם אין הבשר מגיע ממקום שלא נשחט כהלכה, וכו' וכו'. קל וחומר כאשר אנו יודעים שבשוק המזון מעורבים אינטרסים כלכליים אדירים, וברור שישנם גורמים שינצלו את הפתח שהמערכת המשפטית החילונית פתחה לפניהם, וימצאו דרך לקנות "תעודת השגחה" בזול, ולשווק תחת כסותה מזון טרף.

כשם שיש פיקוח וטרינרי כללי על כל המזון, ופיקוח כללי על כלל הרופאים, כך דרוש פיקוח כללי על מערכת הכשרות, וזוהי תכליתו של חוק הונאה בכשרות. נקווה שהממשלה תמצא במהרה את הדרך לגדור את הפרצה הזאת, ובתוך כך תעמיד את המערכת המשפטית על מקומה.

==

מתוך הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד המתפרסם בעיתון 'בשבע'.

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
ככה זה אצלו. מדי כמה עיתונים הוא כותב משהו בקונצנזוס
תלמיד לשעבר | 23-07-2015 12:28
ואחר כך חוזר לתמוך בכל מה שהלייטים עושים. חבל שהר ברכה השתנתה ככה.
2
אם הרבנות בידי ש"ס. אז אין ממש כשרות
pop | 23-07-2015 13:27
הכל כסף ורק כסף.
3
תגידו למה כל צרות הרבנות באות מרבנות ירושלים?
freebird | 23-07-2015 14:07
4
למה כל הצרות מרבנות ירושלים?
freebird | 23-07-2015 14:18
מישהו יכול להסביר למה כשרות אלטרנטיבית בירושלים? עתירה נגד בלניות בירושלים?
5
לרב הרב אליעזר מלמד לפני שאתה מפיץ דברי שקר על אחיך
יהודי | 01-08-2015 23:26
לרב הרב אליעזר מלמד לפני שאתה מפיץ דברי שקר על אחיך תלמד הכשרות הקראית היא יותר מחמירה מכל כשרות של כל רב בבסיס החיוב בשחיטה עומדת מצוות איסור אכילת הדם, ומטרת השחיטה היא הוצאת הדם, ולכן החובה והעיקר הם כריתת ארבעת הסימנים גם יחד. לכן, כדי שהשחיטה תהיה כשרה, צריך לכרות את ארבעת הסימנים (ושת, קנה ושני הוורידים), בבהמות, בחיות ובעופות. לעומת זאת, בהלכה הרבנית החיוב הוא רק על שחיטת הקנה והוושט ואין כלל עניין בשחיטת הוורידים. כדברי הרמב"ם, במשנה תורה, הלכות שחיטה, א', ט': "וכמה הוא שיעור השחיטה? שני הסימנין שהן הקנה והוושט". הרבניים מכשירים שחיטה ברוב סימן אחד משני אלה, בעוף, וברוב שניהם בבהמות ובעופות, כלומר רוב הקנה והוושט.[1]חיתוך הוורידים אינו חלק אינטגרלי מהשחיטה הרבנית. ניתן לשחוט לדעתם בלי לחתוך אותם.[2]במצב כזה חותכים את הקנה והוושט בלבד. ואין זה צריך להיות כך. איסור שחיטת הבהמה ההרה כפי שהובהר, חל איסור חמור על שחיטת בהמה הרה, והוולד המת נחשב לנבלה. בין החכמים הקראיים קיימת התנגדות גורפת למעשי היהדות הרבנית בה מתירים לשחוט את ההרה המעוברת (חיה בהריון), ומכשירים הן את אכילת בשר האם והן את בשר הוולד (אפילו ללא שחיטה). מצב כזה נקרא לדעת הרבניים "בן פקועה", שהוא ולד שנמצא בבטן הבהמה לאחר שחיטתה, בין חי ובין מת, ומותר לדעתם באכילה כחלק מגוף הבהמה, ואינו צריך שחיטה נוספת על שחיטת אמו. כך למשל רמב"ם, משנה תורה, הלכות שחיטה, י"ב, ח' ציין כי "מותר לשחוט את המעוברת". וכן במשנה, חולין, ד', ה': "השוחט את הבהמה... ומצא בה בן תשעה חי – ... חכמים אומרין, שחיטת אימו מטהרתו. ורבי שמעון שזורי אומר, אפילו הוא בן חמש שנים, והוא חורש בשדה – שחיטת אימו מטהרתו". יש לציין שדעת ר' מאיר במשנה, היא כדעת הקראים, שהוולד טעון שחיטה, ושהמעשה אסור מפני "אותו ואת בנו" אך דעתו לא התקבלה אצל הרבניים כהלכה. איסור אכילת האליה הרבניים אוכלים את הָאַלְיָה, שהיא מהחלבים האסורים, ואף מוסיפים אותה לבישול במאכלים רבים כמו שווארמה.