התופעה לפיה יהודים הולכים אחרי צדיק, סומכים עליו ומסתופפים בצל חכמתו העדיפה, אינה חדשה. יש בה גם פנים חיוביות רבות, שבאו לידי ביטוי בעוצמה רבה בגולה.

אולם בימינו, בעידן מדינת ישראל, האדמו"רות מציבה סכנה משמעותית לקיום מדינה יהודית ודמוקרטית בארצנו. אין הכוונה לכל אדמו"ר ומנהיג רוחני כמובן, אולם לצערנו יש מספיק דוגמאות לאחרונה לבעיות שמציבה תופעה זו, במיוחד כאשר זו אינה מגובה בקהילה יציבה של דורות. מצפון ועד דרום, ממזרח ועד מערב, מהרב ברלנד "הרב מהצפון" ועד הרב פינטו, אנו רואים קהילות ופרטים שנפגעים ומושחתים לאחר כניעה מוחלטת למנהיג שאינו תמים וישר דרך.

הסכנה משתרעת מהבית פנימה, בניצול מרות ופגיעה מינית המבוססת על מרות מוחלטת של האדמו"ר, ועד המדינה החוצה – בקשרים להשחתת מידות של עובדי ציבור ואף לחדירה של גורמי פשע מאורגן למסדרונות השלטון והשררה.

ישראלים רבים מתחילים לזהות – בטעות – את היהדות הרבנית ככזו שקשורה לחטאים אלו. במידה מסוימת יש לנו אחריות כיהודים מאמינים גם על חטאיהם של אלו שלא האמנו בהם – מאחר ולא נוכל לטעון שידינו לא שפכו את הדם הזה. התעלמנו ועודנו מתעלמים במידה מסוימת משורש הבעיה.

חובתנו ההלכתית היא למנוע חטאים איומים כאלו, להסיר מכשול ולהקים חלש ודל. חובתנו הלא פחותה היא גם להגן על המדינה והחברה מפני השתלטות של אנשי עוון על מוקדי כח והשפעה. הדרך היחידה לעשות זאת היא להבין את הסכנה שבאדמו"רות, למרות שבכך בוודאי נטיל דופי וחשד גם במנהיגים חיוביים.

יש חשיבות לרב ומנהיג רוחני, בוודאי אם אנחנו רואים את עצמנו מחויבים לשלשלת ההלכה. אבל אותם מורי דרך לכאורה אין מנהיגים הלכתיים מלכתחילה. הם משתמשים בדרכים שונות כדי להתחמק מהחובות הברורים בהלכה שלא לפגוע ולא להשחית: בקבלה, ברב נחמן, בכריזמה אישית ומשפחתית. והם מסכנים לא רק את חסידיהם, אלא גם את המדינה כולה. כת סגורה כזו, שקונה לה מעריצים משכבות השלטון, יכולה להביא לנזק משמעותי למשילות, לאמון הציבור, וליכולת המדינה לספק לאזרחים שירותים סבירים.

אין ברירה, לכן, לפתח חשדנות בריאה כלפי כל מי שמרכז בידו כח גדול מדי מול חסידיו, כלפי כל מי שמפתח הלכות חדשות ולא ידועות, כלפי כל מי שטוען לכוחות עליונים בימינו.

על דברי שמעיה במסכת אבות, "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות" אומר חברו אבטליון: "חכמים הזהרו בדבריכם, שמא יורו דבר משמכם שלא כתלמוד תורה, ותחובו חובת גלות, ותגלו למקום מים הרעים". בימינו, כולנו צריכים להיזהר מכך.
(הכותב הוא מרצה למשפטים בקריה האקדמית אונו ויו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה)