בעקבות בקורת רבה שהושמעה על המלצתי בכלי התקשורת ל'פזר' את הקהילה מצפת אשר רבה סרח, וכן כלפי טענתי כנגד נשים שנזקקו לעצות אינטימיות ביחידות – אני מוצא לנכון להבהיר את דבריי. מרבית הבקורת כלפי היתה שאני מרשה לעצמי להשיא עצות מרחוק, מבלי להכיר כלל את הקהילה, אישיה ומשפחותיה. ועוד, שבשעת משבר קשה זו ראוי לחזק ולעודד ולא להטיל דופי ולזרות מלח

סהדי במרומים שטענות אלו היו על לוח לבי בעת שכתבתי, ואף שיתפתי כמה אישים מראש בתחושות אלו. אעפי"כ כתבתי מתוך דאבון ושברון לב, וציינתי זאת בגוף הכתבה. ואוסיף, דוקא בהיותי בעיר 'הרחוקה מן החלל', ודוקא משום שאיני מכיר איש מבין המשפחות, ודוקא משום ששמעו של ראש הקהל המנוול, פועלו והשפעתו הדהדו באזניי מזה שנים – הרהבתי עוז לכתוב.

וכאן מוקד דבריי; ציינתי יותר מפעם שאין בדבריי שמץ של מגמת ענישה או תיקון-חטא וכד'. יתר על כן, פני כלל לא לקהילה זו ולחבריה אלא לקבוצות נוספות ול…תופעה. כן! לתופעה! אני מזהה (ודוקא ממרחק רב) בקהילת צפת המדוברת ובמוטת כנפיה שנפרשו מלא כל הארץ, איפיוני כת, אשר במרכזה גורו כריזמטי מיסטי צעיר, וסביבו מיתחם קהילתי ומוסדות! (תוך כדי כתיבה אני נזכר ב…יבנאל). לצערי אני חושש, ואפילו מזהה, ניצנים כאלו במרחבים נוספים של הציונות הדתית הגאולתית והפסיכולוגית-אישית. וליתר בהירות; אני משבח מאד מי שמבקש ברכה והדרכת מידות מאדם תורני גדול וצדיק – בני חיי ומזוני, בריות גופא ונהורא מעליא וסייעתא דשמיא, וכבר ציינתי את שושלתי החסידית ואת אמונתי ב'כחות' קדושה וברכה (ו…טומאה). מה שאינני מוכן לקבל זו התלותיות, איבוד האוטונומיה האישית, הסתמכות על ה'צדיק' בקריאת שם לרך הנולד, במעבר דירה, ברכישת רכב, בסגירת מרפסת וכיו"ב.

לא באתי לחנך, ובודאי לא לגזור עונשים, כפי שציינתי בהדגשה בדבריי. כמי שמשקיף על מרחבי הציונות הדתית במבט-על, תוך התעלמות לעתים מיחידים ומקבוצות מושאי בקורתי, אני סבור שיש מקום לעצור את תופעת ה'כתות' ואדמו"רי-הגורו הנחזית בעיני כמתעצמת והולכת. ודוקא מתוך מבט זה אינני מאמין כי ניתן לשקם 'כת' ע"י ועדת איתור למחליף. ולמי שלא קרא את דברי הקודמים אציין את עצותיי הפרקטיות; קבלו ברכה ותושיה רק מבעל הלכה מובהק, בן 60 ומעלה, ונשים שלא ביחידות. כל אלו בתנאי שאין 'חצר' ולא 'שלמונים'. והקב"ה ישלח אורו ואמיתו לחברי הקהילה כולה ולחברותיה.