נחשף כתב היד המקורי של השיר "על כל אלה"

השיר "על כל אלה", הידוע גם בשם "על הדבש ועל העוקץ" (כמילות השורה הראשונה של השיר), נחשב במשך שנים רבות לסוג של המנון, על אף שנכתב בנסיבות טרגיות ואישיות מאוד.

נעמי שמר חיברה והלחינה אותו בשנת 1980 במטרה לעודד את אחותה רותיק, לאחר מותו הפתאומי של בעלה. אולם, תוך זמן קצר אימצו את השיר המתנגדים לפינוי היישובים הישראלים בסיני, שהתרחש בתחילת שנות השמונים, ובשנת 2005 אימץ אותו מחנה הימין במאבקו נגד ההתנתקות.

כעת מסרו ילדיה של רותיק את השיר לספרייה הלאומית, שבה שמור ארכיונה הגדול והחשוב של המשוררת, המלחינה והפזמונאית האהובה – נעמי שמר.

בני המשפחה: היחס לשיר אמביוולנטי

ילדיה של רותיק נוסבאום – תאיר, נועה, יעקב ואבשלום – ובתה של שמר, ללי, סיפרו שבמשך שנים ארוכות היה היחס של המשפחה לשיר אמביוולנטי מאוד. מצד אחד הוא הזכיר להם בכל פעם את האובדן של אביהם, אברהם נוסבאום, שנפטר בחטף כשהיו בשנות העשרה לחייהם. מצד שני, הניכוס של השיר על ידי צד אחד של המפה הפוליטית הביא לכך שיוסי בנאי – מי שנעמי שמר ביקשה שישיר אותו – הסתייג מאימוצו בידי מתנגדי הפינוי וסירב לשיר אותו במשך שנים. "השיר הפך להיות מזוהה עם מאבקים מסוימים שלא הזדהיתי איתם, חלק מהאנשים הסתייגו ממנו, והפסקתי לשיר אותו בהופעות. אבל בשבוע שבו נעמי נפטרה, הקהל החל לשיר אותו ספונטנית בהופעה שלי והבנו שנכון להחזיר אותו", סיפר יוסי בנאי באחד הראיונות איתו.

ארכיונה של נעמי שמר הוא מהמבוקשים בספריה

לדברי צוות הספרייה, ארכיונה של נעמי שמר הוא אחד הגדולים והמבוקשים ביותר, על ידי מגוון רחב של משתמשים ומבקרים: מורים, תלמידים, סטודנטים וחוקרים ורבים שמבקשים לראות את פירות יצירתה.

אוצרת אוסף המוזיקה בספרייה הלאומית, ד"ר עמליה קדם, סיפרה באירוע המסירה: "דרך העיבודים הרבים, התרגומים לשפות שונות, ההקלטות והמכתבים שנשמרו מתחילת שנות ה-1980, הארכיון עצמו מספר לנו כמה מהר נפוץ השיר ועד כמה הוא התקבל בארץ ובעולם היהודי. מעולם בית הכנסת אנחנו יודעים כמה מהר יכול לחן מוצלח ליהפך, בן לילה, למסורת", אמרה ד"ר קדם. "והשיר הזה, כמו כלל הכתיבה של שמר, מדבר את שפת התפילה. כמו שירים אחרים שלה שהפכו להמנונים, הוא בו זמנית גם אישי וגם כללי וכל ישראלי וכל יהודי יכול למצוא בו את עצמו".

כתב היד עם מילות השיר 'על כל אלה' מצטרף כעת לעוד אלפי שירים, תווים, מכתבים, תקליטים ותצלומים של שמר, ששמורים בספרייה הלאומית וכולם גם סרוקים ומונגשים באתר הספרייה – באופן חופשי וללא תשלום – עבור כל מי שמבקש להתרפק, דווקא בימים הקשים האלו, על מי שהצליחה להיות המכנה המשותף של כל הישראלים באשר הם.