אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום
מבזק

ואולי תורתו של הרב קורן היא המזוייפת? / תגובה

ד"ר קורן אינו מפנה למקור מדוייק בדברי המאירי, אולי כי הוא חושש שמא נפתח ונבדוק מה כתוב שם, אבל חיפוש קל בפרוייקט השו"ת מעלה את דברי המאירי בבא קמא דף ל"ז ובבא קמא דף קי"ג. בשני המקומות המאירי כותב שהאומות שסביבו גדורות בדרכי האומות בענייני ממונות, אך אינו אומר דבר וחצי דבר על עבודה זרה

ואולי תורתו של הרב קורן היא המזוייפת? / תגובה
  (צילום: Pierre Terdjman /Flash 90)

ד"ר יצחק דב קורן תוקף את הרב איתי אליצור בטענה שתורתו מזוייפת. הבה נבחן מי כאן מזייף.

הרב אליצור כתב שיש לאבד כל עבודה זרה, ובכלל זה הנצרות. הרב אליצור ציטט כראייה פסוקים משני מקורות מהתורה, וכן ציטוט מהרמב"ם. ד"ר קורן ציטט ממאמרו של הרב אליצור רק את הפסוקים ולא את הרמב"ם. מדוע ד"ר קורן אינו מזכיר שהרב אליצור מסתמך גם על הרמב"ם?

אולי משום שד"ר קורן מבקש לטעון שהרב אליצור משוה בין העבודה הזרה הכנענית לבין העבודה הזרה הנוצרית, ובכך לתקוף אותו. אבל כאשר הרב אליצור מצטט גם את הרמב"ם… אופס. כאן יש לד"ר קורן בעיה.

הרב אליצור הסתמך גם על התורה וגם על הרמב"ם. התורה עסקה בעבודה הזרה של זמנה. אולי יטען ד"ר קורן שיש הבדל בין עבודה זרה קלה לעבודה זרה חמורה? אולי. אבל הרמב"ם פסק שהנצרות היא עבודה זרה, והוא פסק שצריך להשמיד את כל העבודות הזרות. הרמב"ם לא כתב שצריך להשמיד רק את העבודות הזרות החמורות. ואגב, לא רק הרמב"ם. אם הד"ר קורן מכיר ראשון או אחרון כלשהו שאומר שיש עבודות זרות שצריך לבער ויש עבודות זרות שלא צריך לבער – כולנו נשמח מאוד לשמוע.

אז הרמב"ם מפריע לד"ר קורן. מה עושה ד"ר קורן? פשוט מאד, משמיט את הרמב"ם, ויוצר מצג שוא כאילו הרב אליצור הסתמך רק על הפסוקים.

הלאה, ד"ר קורן מצטט גם את רבינו תם. רבינו תם אומר שנוצרים סוגדים לעושה שמים, אמת ויציב, אבל הבה נבחן את כל דברי ר"ת: "דעתם לעושה שמים ואע"פ שמשתפין שם שמים ודבר אחר". כלומר: ר"ת אומר שמלבד ה' הם עובדים גם ע"ז.

אגב, ד"ר קורן מודע לכך, לכן הוא לא כותב שר"ת אמר שהנוצרים אינם עובדי ע"ז. הוא כותב: "בעל התוספוס (הטעות במקור. ד. ל.) המפורסם רבנו תם שלימד כי נוצרים שונים במהותם מעובדי האלילים הכנעניים: שבעת השבטים הכנעניים סגדו לעצים ולכוכבים". כלומר יש הבדל בין הנצרות לבין הכנענים, (ועל כך איש לא חולק) אבל הוא לא אומר שהנוצרים אינם עובדי עבודה זרה. אבל הקורא התמים שומע וחושב שהרב אליצור בדה דברים מדעתו. הקורא מקבל רושם שרבינו תם אומר שהנצרות אינה עבודה זרה.

ד"ר קורן יודע לציין שלפי רבינו תם יש עניינים שלגביהם הנצרות שונה מעבודה זרה כנענית. ד"ר קורן שוכח לציין שהמצוה להשמיד עבודה זרה אינה אחד העניינים האלה.

ד"ר קורן מצטט גם את המאירי, שלימד שהנצרות אינה עבודה זרה כלל והנוצרים כלולים בתוך "אומות הגדורות בדרכי דתות.", כדרכו. ד"ר קורן אינו מפנה למקור מדוייק בדברי המאירי, אולי כי הוא חושש שמא נפתח ונבדוק מה כתוב שם, אבל חיפוש קל בפרוייקט השו"ת מעלה את דברי המאירי בבא קמא דף ל"ז ובבא קמא דף קי"ג. בשני המקומות המאירי כותב שהאומות שסביבו גדורות בדרכי האומות בענייני ממונות, אך אינו אומר דבר וחצי דבר על עבודה זרה.

ד"ר קורן יודע לצטט את דברי הרב הרצוג, אך בחר להתעלם מכך שבאותו מאמר הרב הרצוג מסביר שהוא אומר זאת בלית ברירה, משום שללא הסיוע הנוצרי לא נוכל להקים מדינה.

המחלוקת האם הנצרות היא עבודה זרה או לא, אינה מחלוקת חדשה. ומן הראוי לה שתתנהל בדרכים מכובדות. יש מקום לשתי הדעות, אבל אין מקום למי שמצטט ציטוטים חלקיים ועוד מעז בסופו של דבר להאשים את הצד שכנגדו בתורה מזוייפת.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
חובלים אלו תלמידי חכמים שבבבל שחובלין זה את זה בהלכה
| 23-06-2015 12:02
חבל ששני הצדדים לא מסוגלים להתווכח בלי להאשים בזיוף, במניעים זרים ומבלי להטיח עלבונות זה בזה
2
גם אתה לא מדייק בדברי הרב הרצוג
| 23-06-2015 12:09
הרב הרצוג כותב במאמר שהחשש מפני אוה"ע פוטר מביעור ע"ז אפילו ביחס לעבודת אלילים ממש כדוגמת עמי כנען. ביחס לנצרות (הקטולית) הוא כותב עקרונית שהם לכה"פ ספק ע"ז ולא ודאי ולא רק החשש משפיע על הפסק והנה הנוצרים בעצמם מחזיקים את עצמם בתור מאמינים באחדות הבורא , אבל השכל שלנו אינו תופס איך הם ממזגים את האמונה באחדות הבורא עם אמונת השילוש . ואולם אין להכחיש שיש להם מושג של בורא עולם ומשגיח אלא שהמושג הזה איננו צרוף , וסוף דבר מצבם תלוי במחלוקת אם בני נח = ] גויים ] נצטוו על השיתוף שזהו עניין אמונתם . ולדעתי הדלה דעת הגאון רבי זאב וולף הלוי באסקוביץ ז"ל מכרעת שבני נח לא הוזהרו על השיתוף . ומכיוון שמנו רבותינו ז"ל בראש שבע המצוות [ את ] איסור עבודה זרה , ומכיוון שהוכח , מאידך גיסא , שעל השיתוף לא הוזהרו , הווה אומר שהעבודה בשיתוף - כלומר העבודה בבת אחת לא-ל היחיד ללא ראשית וללא תכלית בורא השמים והארץ בצירוף אליו יתברך - בר מינן - כח הגוף או אחת מתופעות הטבע , או איש שהדמיון שהלך שובב העלהו לדרגת אלוה , באופן שהראשון עיקר והשני טפל - אפילו אם זו [ נחשבת כ ] עבודה זרה לישראל לחייב עליה מיתת בית דין או מיתה בידי שמים , אין הדבר כן לבני נח , שעליהם לא נאסרה כלל . ולפי זה יצאו [ הנוצרים ] מכלל עובדי עבודה זרה , וכל מה שנאמר על המוסלמים סובב גם עליהם , ככל האמור לעיל . עורך/כים: יואב שורק שם הספר: הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - נוכרים במדינה יהודית מקום ההוצאה: ירושלים שם ההוצאה: הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים שנת ההוצאה: תשס"ט - 2008 עמוד: 63 בנוגע לקיום הפולחן שלהם , הנה בנוגע לפרוטסטנטים , מכיוון שבאופן היותר גרוע אין אמונתם אלא אמונה של שיתוף , ואין להם אנדרטות בפולחנם , אלא השתי והערב = ] הצלב ] בלבד , וזה ברור שאינו אלא סמל לזיכרון ולא נעבד , אבל גם הקטולים ידוע לנו שאינם עובדים לאנדרטות בתור אלהות , אלא בתור הערצה לאישים שהתמונות מציירות . ואם כי ודאי שאנו מצווים להתרחק מלהיכנס למקומות התפילה שלהם כשם שאסור לנו השיתוף , וכן כל אביזרייהו של השיתוף , להתרחק תכלית הריחוק , אבל כאן השאלה אם אנו מחויבים למנוע את הפולחן הזה בכח במדינה היהודית . וכלפי זאת אני אומר שלא נחטא כנגד תורתנו הק' אם נסבול את קיומו , הואיל ואינו ברור שמוטלת עלינו מצווה זו = ] של ביעור העבודה הזרה מן הארץ ] מן התורה , וכיוון שזה ספק , אפילו יהא זה ספק דאורייתא , בשעת הדחק גדול כזה לכל עם ישראל נסמוך על רבינו הגדול ז"ל שספק מן התורה לקולא , עורך/כים: יואב שורק שם הספר: הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - נוכרים במדינה יהודית מקום ההוצאה: ירושלים שם ההוצאה: הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים שנת ההוצאה: תשס"ט - 2008 עמוד: 64
3
הכותב שכח את דברי המאירי בע"ז
אחד שיודע | 23-06-2015 12:43
ר"מ המאירי, בית הבחירה, ע"ז פ"א מ"א, סד"ה 'יש', י-ם תשכ"ה עמ' 4 ומה שאמרו בגמרא 'נצרי' לעולם אסור, אני מפרשו נוצרים באים מארץ מרחק האמור בירמיה, שקרא אותם העם נוצרים על שם נבוכד נצר, וידוע שצלם השמש היה בבבל ושכל עם נבוכד נצר היו עובדים לו, וכבר ידעת שהחמה משמשת ביום ראשון במנין ראשי ימים, מתוך כך היו קורין לאותו יום נצרי על שם שהיה קבוע לנבוכד נצר על צד ממשלת חמה שבו, והדברים נראין וברורים. כל בר דעת מבין שהדברים נאמרו מאימת הנוצרים שהיו עושים שפטים במי שקרא אותם עובדי עבודה זרה. כל בר דעת יודע שהמילה עכו"ם בתלמוד היא כתוצאה של הצנזורה הכנסייתית - ואף נתנו לזה את המשמעות לא של עובדי כוכבים ומזלות אלא עובדי כריסטוס ומריה.
4
עמדת הרב הרצוג
יצחק | 23-06-2015 13:48
הרב סבר שבנתונים הקיימים, העם היהודי אינו חופשי להחליט בנושא לבדו. מדינת ישראל היא צורך קיומי לעם היהודי ובלעדיה נשקפת לו סכנה ממשית. מכיוון שהיא תלויה בשיתוף פעולה עם הגורמים הבינלאומיים והללו לא יכירו בה אם לא תאפשר חופש דת, ובמיוחד לנוצרים. אמנם, כאחד הסעיפים להתיר חופש פולחן בארץ הוא הזכיר גם את ההבדל בין הנצרות הקדומה למאוחרת. (תחוקה לישראל ע"פ התורה, חלק א', עמ' 16 - 18)
5
הבנת הנקרא
נתן הורביץ | 24-06-2015 10:13
ההלכה בטור (יורה דעה סוף סימן קנ"ז) וגם שולחן ערוך (אורח חיים סוף סימן קנ"ו) פוסקת ברור שלהם לבני נוח אין איסור בשיתוף - זאת אומרת שזה מבחינתם לא עבירה של עבודה זרה ! - והרמב"ם מבאר לא בהלכותיו אלא בטעמי משנה (חיפשתי בהלכות עבודת כוכבים ולא מצאתי) שזה עבודה זרה לנו - ולעיקר הענין . תפסיקו להתטפש על דין התורה - גם כתוב שם בתורה "הנסתרות לשם אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו" אז נתחיל להתפלפל מה זה נגלות - אולי מה שבא לי אני עושה . הרי זה טמטום מהבנת הנקרא . למה להתתפש - מצוות עקירת העבודה זרה זה רק רק אז כשישראל על פי השם כראוי אז נכנסו בארץ ואז היה המצווה , והיום . הרמב"ם כבר ביאר שגם למשיח לא נאמין אם יאמר כך וכך וכך אלא כשראוה נראה כראוי הצלחתו - ובפרט שהרמב"ם כותם ענין הנצרות - איסלאם שהיא סיבה מהשם כהכנה למשיח שאיך שהוא ידברו בזה (סוף הלכות מלכים) - ברור שלא עקירה והשמדה יהא - ומה שאמרה התורה זה רק אנו בנו . ואז במצב אז , ובכלל אחרי תחיית המתים משיח ילמד איך מתפרשת המוות בתורה לחיים . לא להפוך התורה לקרדום לחפור בה לפוליטי - דמשתמש בתגא חלף !