אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

אלבום חדש לאהרון רזאל: "האיש בקצה המנהרה"

אהרון רזאל מוציא אלבום חדש, עשירי במספר 'האיש בקצה המנהרה' בו הוא מנהל שיחה אישית עם ר' שלמה קרליבך. האזינו לשיר 'עם ישראל' בהשמעת בכורה בסרוגים

אלבום חדש לאהרון רזאל: "האיש בקצה המנהרה"

אם היו מבקשים מאהרון רזאל לפני עשרים וחמש לנסות להעריך את העתיד המוזיקלי שלו, ספק אם הוא היה קרוב להערכת המציאות. רזאל (40) נחשב כיום לאחד היוצרים הפוריים ביותר בתחום המוזיקה היהודית. מאז ימי צפת הצבעוניים ואלבום הסנה הבוער הגיע אהרון למחוזות ושיאים מוזיקליים מרשימים. מצד אחד, הגיע ושהה בפלייליסט הישראלי הנחשב בגלגל"צ, מאידך, הפך לנכס לגיטימי ואהוב בהיכלי הישיבות החרדיות בישראל ובעולם היהודי.

כיום, משקיע אהרון את ימיו בתורה, לומד בכולל בכל בוקר, לכן אולי, הפך אלבומו הקודם קבעתי את מושבי בבית המדרש שהוקדש לעולם התורה, לאלבום חובה בכל בית תורני. כעת, באלבום החדש מתפנה אהרון לדבר בגובה העיניים עם מי שלא זכה, עדיין, להסתופף בהיכלי התורה, ישראלים וישראליות שמתעניינים לשמוע אמת מוזיקלית מקורית.

האיש בקצה המנהרה, הוא אלבום שמדבר עם עם-ישראל, באמצעות טקסטים מקוריים ואישיים של אהרון. "האלבום הזה" הוא מספר "נולד מכל מיני תובנות ותורות חסידיות שליוו את חיי ונתנו לי כח בעבודת השם".

באלבום העשירי חוזר רזאל לימים הראשונים שלו במוזיקה בצפת. שם בין הסמטאות, פגש לראשונה מושגים כמו 'התלהבות בעבודת ה' ותורות חסידיות של ר' שלמה קרליבך. הם שהביאו אותו בין השאר, לכתוב פנייה אישית מוזיקלית, לאח הקרוב שצריך רק שקל, שמבקש אש להדליק ניצוץ.

בתוקף תפקידו האומנותי והקשר שלו עם צעירים, מאייש אהרון רזאל בשנים האחרונות משבצת קטנה אך משמעותית בעולם הקירוב. "משפט כמו "אחי יש'ך שקל?", מסביר אהרון, "הוא לא השקל הפיזי, הכלכלי. זאת היד שמבקשת, זה הרצון שלא להיות לבד. השיר הזה מוקדש לעולם הנוער הנושר, הנשמות בכיכר החתולות ששואלים אותך 'יש'ך שקל?' רבי שלמה אומר, שהם בעצם מחפשים מישהו שיקשיב להם, מישהו שייתן להם תשומת לב. אולי, אם היה להם מישהו כזה בילדות, אולי לא היו מגיעים לכל זה…".

הרב שלמה קרליבך, ממלא את נפשו ורוחו של אהרון. באלבום החדש מוצג מסמך מרגש עד דמעות. אהרון מנהל שיחה אישית עם ר' שלמה, שיר שנכתב לפני שנים רבות, לאחר שחזר הביתה בסיום שבע ברכות בהשתתפות עשרות תלמידי ישיבה ששרו ונגנו את שירי הרב קרליבך, האירוע ערער את עולם היצירה של אהרון. "חזרתי מהאירוע בלילה גשום, התיישבתי לכתוב למורי ורבי מכתב, משהו לפנקס האישי שלי, לא חשבתי שאעשה מזה שיר…". התוצאה מרשימה שיחת לילה עם רבי שלמה בעברית ובאנגלית.

לא רק התוכן באלבום – מיוחד. כהרגלו, רזאל לא מתכוון לפסיק להפתיע את עולם המוסיקה היהודית, ואכן לרגל הטקסטים העמוקים, האישיים, המיוחדים והמרגשים, יוצא האלבום העשירי במהדורת ספר-דיסק מהודר. האיש בקצה המנהרה מגיע בכריכה קשה עם אלבום תמונות מדהים ומרהיב ביופיו, בעיצוב מרשים שנחשב ליצירה אומנותית לכשעצמה. המארז מעניק תחושה של ספר שבו נפתח לפניכם עולם הקסום של מחשבות ושירים של אהרן. זהו דיסק שיסמן נקודה משמעותית בעולם המוזיקה היהודי, אלבום שיישאר רלוונטי גם בשנים הבאות ונכון לו מקום ראוי בספרייה בכל בית יהודי וישראלי.

שלוש עשרה רצועות באלבום החדש משרטטות מסע ארוך אל הלב והנפש היהודית – בכנות, בעוצמה ובלב אוהב.

האזינו ל'עם ישראל' של אהרון רזאל

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
אני חושב שאחרי שנים ארוכות בתעשיית המוסיקה היהודית,
| 05-11-2015 16:12
אני חושב שאחרי שנים ארוכות בתעשיית המוסיקה היהודית, הגיע הזמן להתוודות. זה הולך להיות ווידוי קשה, מפתיע, ואפילו כזה שהולך להרגיז חלק מהקוראים. אבל לפעמים קשה לשמור דברים בבטן, ויש צורך עז לשים את הדברים על השולחן. ובכן, איך לומר בעדינות? אני לא מתחבר למוסיקת קרליבך. כן, בדיוק הימים אלה, כשיתחילו להלעיט אותנו מכל הכיוונים בניגוני קרליבך, לרגל יום השנה פטירתו, אני מטיל כאן פצצה. טוב, אולי לא כזאת פצצה, אבל העמדה הזאת בהחלט לא הכי פופולארית. אני מסכים, אבל הגיע הזמן להתוודות. בעיניי מדובר בסגנון מוסיקאלי מתיש, מעייף, כבד, נמתח כמו מסטיק , מאולץ, מרגיז. שניה לפני שאתם מתנפלים עלי באבנים ובמקלות, מגיע ההסבר. הרב שלמה קרליבך ע"ה, היה דמות ייחודית ונדירה. איך על כך חולק. המוסיקה שלו ממשיכה להנתגן בכל פינה בעולם. מורשת ה"אור ואהבה" שלו חיה, בועטת והיא כאן כדי להשאר. גם אני, כמו כולם, גדלתי על סיפורי קרליבך, המצמררים והמרגשים, כאלו שיגרמו לכל יהודי להזיל דמעה או שתיים. גם אני כמו כולם, שרתי בגרון ניחר את השירים שהוא הלחין בדם ובנשמה, מסביב לשולחן השבת, בעיניים עצומות. קשה לתאר את העוצמה, הנשמה, הקסם, והיופי שטמונים בלחנים המדהימים שלו. עד כאן הקפה א'. התפנית אצלי בכל אופן, הגיעה בליל הסליחות האחרון. באחד מבתי הכנסת, שם נערך מן 'טקס' סליחות שמבוסס כל כולו על הדת של קרליבך. וכן, דווקא במילים האלו, שעשויות לצרום לחלקיכם, אני בוחר להשתמש. אותו לילה מתיש, הייתה בעצם החוויה הראשונה שלי, כשמצאתי את עצמי טובע עמוק בתוך ניגונים שנלעסים כמו מסטיק שעבר לו הטעם, ופשוט לא נגמרים. אנשי דת הקרליבך, נראה היה כאילו שכחו, או לא התעניינו כלל שמדובר אחרי הכל בליל סליחות. לא הבחינו כנראה שמדובר בטקסטים, שאנחנו פשוט מחוייבים לומר על פי ההלכה, וגם על הדרך, אם אפשר, להתכוון למילים. ההכרה בעובדה המרה הכתה בי באותם רגעים. שמע, אמרתי לעצמי, אתה פשוט לא שם. אתה לא באמת מתחבר לכל הטקס המוסיקלי המוזר הזה. זה היה בערך ככה. הגעתי אל אותו בית כנסת, ליל סליחות תשע"ו, כדי להעביר שידור חי ברדיו. הסאונדמנים עשו בלאנס, קהל גדול התאסף, כל אחד שלף גיטרות, חליליות, צ'לו, ועוד כלים מכלים שונים. החברה התחילו לנגן ולשיר, ובלי לשים לב כולם מתחילים להכנס לאקסטזה, כאילו במקום מחולקים בחינם פטריות הזיה. הידיים מתנופפות לכל עבר, העיניים עצומות, והאנשים שרים רוקדים ומתנועעים. עד כאן הכל בסדר, אבל כפי שציינתי כאן קודם לכן, קשה היה להבין שמדובר בליל סליחות, בלילה שבו אנחנו צריכים טיפה להתעמק בטקסטים שהנחילו לנו חכמינו, ולא בקונצרט מוסיקלי של יללות, זעקות ותנועות משונות. מה גם, שהחבר'ה שם באותו בית כנסת הצליחו להמאיס עלי קצת את המוסיקה הזאת. ניגונים שפעם אהבתי, התחילו פשוט להמתח מעבר לכל פרופורציה, ולהטחן, ולהלעס, ולהמאס. בקיצור, אין לי ספק שהרבה אנשים ירימו גבה, שכן אני מציג כאן עמדה לא הכי פופולארית. אין לי ספק גם שאני אקים על עצמי כמה אמנים מובילים בתעשייה, שדבקים במורשתו של ר' שלמה קרליבך, ורואים עצמם כממשיכי דרכו ההיסטוריים. אז סליחה, לא התכוונתי להרגיז איש, וכאן אני מדגיש ומבהיר כי כמובן שאין לי דבר נגד האיש - ר' שלמה קרליבך, להיפך, מורשתו חשובה, שיריו - נוגעים ללב. אהבתו לכל אדם, מרגשת. שיריו ימשיכו ללוות אותנו לנצח, עם הטור הזה או בלעדיו. בינתיים אני בחוץ, סורי. ואחת קטנה לסיום: בלי ששמנו לב, שני ענקי מוסיקה הוציאו השבוע סינגלים חדשים. אברהם פריד, הוציא סינגל חדש, "הנני בידך". מרדכי בן דוד הוציא סינגל חדש, "נקום". שני הסינגלים עברו מתחת לרדאר של כולנו, מבלי להשאיר רושם מיוחד. פריד ניסה לשוב ולקרוץ לקהל החרדי עם סינגל בהברה אשכנזית-חסידית, לא אותנטית בעליל. הלחן קצת מוזר, ולא סטנדרטי, וכך גם המילים. מרדכי בן דוד הוציא השנה סינגל שלישי (!), כן, שלישי. שמעתם על השניים הראשונים? כנראה שלא. האם הוא יצלול בתהום הנשיה המוסיקאלי כמו האחרים? כנראה שכן. טורו של אלי שפירא שליט"א.