1. במינויה של ציפי חוטובלי לסגנית שר החוץ ללא שר מעליה, הכניס נתניהו 'אצבע לעין' של נפתלי בנט ולעיניה של הציונות הדתית כולה. הנה, רמז אז נתניהו, גם אם אתה חובש כיפה סרוגה ואם את לובשת חצאית וחובשת ופאה, המקום ממנו יותר קל להגיע לעמדת השפעה הוא דרך מפלגת השלטון ולא דרך מפלגה מגזרית כזאת או אחרת.

מינויה של חוטובלי דווקא לסגנית עם סמכויות של שר במשרד החוץ, הוא מהלך טקטי. לא מן הנמנע שנתניהו החליט לשים את חוטובלי במשרד היוקרתי דווקא בגלל שזה המשרד שבנט קרץ לעברו במהלך כל המשא ומתן הקואליציוני.

2. בזמן שהסקרים הצביעו על 17 מנדטים לבית היהודי הצהיר בנט מעל לכל במה כי 'הבית היהודי' עוד תהפוך למפלגת שלטון. בהזדמנויות רבות אחרות, גם לאחר ההתרסקות בבחירות האחרונות, הוא השתמש בביטוי "יד על ההגה". עם כל הכבוד למשרדי החינוך, המשפטים והחקלאות, מינויה של חוטובלי לסגנית ללא שר מעליה במשרד החוץ היא האחיזה בהגה הכי משמעותית שיכלו לחלום עליה בציונות הדתית.

3. אך ההוכחה של נתניהו לציונות הדתית, והשיעור שלו לבנט, שכדי להתקדם ובאמת להשפיע צריך להיות במפלגת השלטון לא תמו במינויה של חוטובלי. מאז הקמת הממשלה נקט נתניהו במספר צעדים נוספים שהוכיחו כי סרוגים שבאמת רוצים להתקדם יכולים לעשות זאת דרך הליכוד ולא דרך מפלגת 'הבית היהודי' המגזרית.

4. מאז נכנסו שרי הממשלה למשרדיהם השונים, החל מהלך של מינויים בכל משרד ומשרד, אך בעוד במפלגת הציונות הדתית, 'הבית היהודי', לא מונה אף מנכ"ל סרוג (בתקומה מונה אחד, שלמה בן אליהו כמנכ"ל משרד החקלאות), מינה נתניהו לא פחות משלושה מנכלי"ם. את מקורבו דורי גולד מינה נתניהו למנכ"ל משרד החוץ, את שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת ואת אלי גרונר למנכ"ל משרד ראש הממשלה. בנוסף, אתמול פורסם ב'סרוגים' כי פרח לרנר, המשמשת כיועצת של נתניהו, תמונה למנכלי"ת משרד הקליטה.

5. התנהלותו של נתניהו במהלך כל ארבע הקדנציות שלו כראש ממשלה מוכיחה כי נוח לו בסביבת חובשי הכיפות הסרוגות. מלבד ארבעת המינויים הללו תמיד התהדר נתניהו ביועצים ובעוזרים מכוסי ראש (ע"ע מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, מקורבו של נתניהו נתן אשל וחברי הכנסת הבכירים זאב אלקין ויולי אדלשטיין). אך הערכתו של ראש הממשלה לסרוגים יצרה דווקא מצב אבסורדי לפיו דווקא בגלל שנוח לו איתם הוא מתנגד שתהיה להם מפלגה משלהם.