אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

השתגענו: ממתי בבעלזא יודעים מה זו סולחה?

האתרים החרדים יוצאים מגדרם כדי לדווח על הסולחה ההיסטורית בין בעלזא למחנובקא. רק נזכיר כי מדובר במחלוקת בין חצרות חסידים, בין רבנים ומלמדי תורה, בין תלמידי חכמים למרנן ורבנן. איך התדרדרנו לשפה כזו, לתחושת שמחה חמוצה מעין זו ולעיסוק בשאלות הסולחה והסכמי שביתת הנשק הללו – כשהכול סובב סביב עולמה של תורה?

השתגענו: ממתי בבעלזא יודעים מה זו סולחה?
  שלום קר או פיוס אמיתי? חתונת בעלזא (צילום: יונתן סינדל)

ירקוד או לא ירקוד? ילחץ או לא ילחץ יד? כמה אנשים ישבו ביניהם? אולי הוא בכלל לא יבוא?… שאלות אלה התרוצצו במוחם של עסקני חסידות בעלז בשבועות האחרונים. עסקנים אלו, שארגנו את חתונת נכדו של האדמו"ר, הזמינו גם את בן דודו האדמו"ר ממחנובקא. בן דוד, שהיה מסוכסך עם סב החתן כבר עשרים שנה.

על מה אתם שואלים, ובכן זה מעניין בדיוק כמו השאלה איפה ממוקמת מחנובקא. בפועל, האדמו"ר המסוכסך הגיע – לא רקד, לחץ יד בחמימות וישב ליד בן דודו כשרק החתן מפריד ביניהם. חתונה של חסידות מופלאה, ניצולת שואה ורבת מפעלי חסד ותורה התמקדה בדבר אחד – כמה זמן תארך לחיצת היד בין האדמו"רים.

אתרי המגזר החרדי, קבוצות הוואטסאפ המחתרתיות וחדשות הנייעס נרעשו כשהדעות חלוקות – הסכם פיוס הסטורי או שמא שלום קר. באחד מהם מובא הטקסט הבא, לקרוא ולא להאמין – "צריך לזכור שהסכם רשמי עדיין לא נחתם והמגעים יחלו שוב רק בשבוע הבא ולכן יחסית לאיבה ששררה בין החצרות למעלה מעשרים שנה גם מה שהתרחש אמש הינו בגדר הישג של ממש ואירוע נדיר שאף אחד לא ציפה", הוא מסביר.

אני מזכיר לכולנו – לא מדובר בהסכם עם ארגוני טרור וגרילה או יישוב סכסוכים בין שבטים פראיים בפאתי סהרה. מדובר במחלוקת בין חצרות חסידים, בין רבנים ומלמדי תורה, בין תלמידי חכמים למרנן ורבנן. איך התדרדרנו לשפה כזו, לתחושת שמחה חמוצה מעין זו ולעיסוק בשאלות הסולחה והסכמי שביתת הנשק הללו – כשהכול סובב סביב עולמה של תורה.

כשהרבנים משתמשים ביח"צ

ובכלל, מתקבל הרושם שעולם הסכסוכים הכללי משתלט על העולם הדתי ועל מנהיגיו. כך למשל, ויכוחים מעשיים על אופן הנהגת רבנות העיר אפרת אינם מוכרעים בשיג ושיח הלכתי אלא באמצעות דוברים ולקוניות משפטיות, חרמות וגידופים, מניפולציות והאשמות. כאילו זמנו של השו"ת ההלכתי הנוקב נגמר והחל עידן הציוצים והודעות היח"צ.

הללו מפרסמים תגובות רשמיות עם לוגו מדינת ישראל מתנוסס מעל והללו משיבים להם בפרסומי פייסבוק עם מאות שיתופים. אין מכתב או דיון נוקב, אין בית מדרש וספרים פתוחים הנערמים סביב תלמידי החכמים. אמת המים בסיפור תנורו של עכנאי זה פאסה, היום יש אמת מידה אחרת – למי יש יותר לייקים.

בין העופות הטמאים מצויה החסידה, שמה המרתק מוסבר על ידי חז"ל בכך שהיא עושה חסד עם חברותיה. בעלי המוסר הוסיפו להקשות על כך, שאם חסד היא עושה עד כדי כך ששמה הושפע מתכונה זו – מדוע היא טמאה?. תשובתם הנוקבת היא, שאת החסד עושה החסידה עם חברותיה ורק איתן. מי שעושה חסד רק עם חבריו, מי שלא יודע להשלים עם שאר בשרו, שקול הוא כעוף דורס חסר רחמים.

אם חפצים אנו להעמיד עולם של חסידות, להרבות תורה והוראה, להרבות שלום בעולם, כדאי שנלמד את עצמנו לדבר אחרת. כדאי שלא נאמץ את תרבות יישוב הסכסוכים של העולם התחתון ואת סגנון הדיבור של יושבי הקרנות. הסכמים חתומים, שיימניג ציבורי ומעמדי פיוס הם לא השאיפות והדרכים שלנו. אנחנו רוצים דיונים נוקבים, שיחה גלוית לב ורצינית בין הרבנים שלנו, בין האדמו"רים שלנו. אולי ככה גם אנחנו התלמידים והחסידים נרבה שלום בעולם. ואולי, אולי בעצם נתחיל אנחנו ורבותינו ילמדו מתלמידיהם יותר מכולם.

==

הרב אבינדב אבוקרט הוא רב קהילת "אברהם יגל" בגבעת שמואל.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
דברים כדרבונות. אפס קצהו ממה שהיה צריך להיכתב.
יוסף | 03-06-2015 18:43
2
חבל
חבלניק | 03-06-2015 19:18
חבל שבמקום ללמוד מהחרדים את הדברים החיוביים, למדת מהם את הדברים השליליים: החיטוט בחסרונות האחר (שבמקרה הזה לא מעניינים 99% מהציבור הסרוג). חסידות בעלז היא אימפריה של תורה וחסד, קפוץ פעם לבקר בבית המדרש שלה בסליחות או סתם בסדר ערב של הבעלי-בתים, הלואי עלינו. ההתקטננות סביב הסיפור הזה מתאימה אולי לשבועונים חרדיים מסוימים אבל אין צורך לאמץ אותה. הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק.
3
טור דלוח ורכילותי
רן | 05-06-2015 15:29
בדיוק כמו הקשקשת בוואצפים החרדיים אותם כביכול בא הטור לסנוט.