20 שנה להתנתקות – משדר מיוחד בסרוגים. אוהד דומב שהיה בגוש קטיף ובני גל מחומש צילמו סרטים בזמן הגירוש וגם אחריו כדי להמחיש את הדרך בה חייל צה"ל הופך למגרש של אחים שלו מהבית.

20 שנה להתנתקות: סרטי הקולנוע שנעשו על הגירוש

20 שנה להתנתקות

שני עשורים אחרי הגירוש וההחרבה של הישובים היהודיים ברצועת עזה וצפון השומרון, חזרנו לאנשים שהיו שם, לקהילות הפורחות שנהרסו, לגילויי האמונה והנס שהיו יומיומיים, לתושבים שנאבקו בגירוש, לאנשים שתיעדו ולאלו שפעלו כדי לחזור לישובים שנראים כעת שוב בהישג היד. 20 שנה אחרי, איפה אנחנו היום?

אוהד דומב, קולנוען בוגר מעלה, הגיע לגוש קטיף כדי לתמוך בחבר. כאיש קולנוע הוא הגיע עם מצלמה ותיעד את מה שקרה בבית 103 בישוב נווה דקלים. במרכז הסרט נמצא איש כוחות הביטחון שמאוים כי אם יתנגד לגירוש יפוטר ויאבד את הפנסיה שלו. הבחירה בשם הסרט "בית 103" נועדה להזכיר את התהליך הפסיכולוגי שעברו המפנים, לפיהם מדובר במשימות על מספרים ולא על בני אדם.

בני גל, גורש מחומש ווהיה מראשי תנועת 'חומש תחילה' לחזרה לישוב, הוא בכלל איש התיישבות וכמומחה ויועץ נדל"ן, בעיקר באיו"ש. יום אחד, ללא רקע בקולנוע, הוא החליט כי צריך לעשות סרט על התהליך הפסיכולוגי שעברו החיילים ויצר את הסרט "כזוהר הרקיע" על פרח בקורס טיס שהיה חלק מהמעגל הראשון.

דומב חזר והכין סרט בשם "כיסופים" ובו דילמה של לוחם במבצע צוק איתן, שמגיע בחזרה לשטח רצועת עזה, ונמצא בדילמה מול משפחתו בשאלה האם חוזרים לישובים?

==

מגיש: אריה יואלי

עורך ראשי ומפיק: דוד פרוידיגר

במאי: אבי לודמיר

עריכה: פרי-פנינה רובינסקי

מנהל אולפן: אשר רוט

תמונות סטילס: אוצר התמונות של חנה ומוטי מרדכי סנדר – יערות מורינגה ; פלאש90 ; דו"צ ; באדיבות המצולמים ; אולפן סרוגים.