החופש הגדול נכנס לחצי השני שלו ועדיין הורים לא מפסיקים להתקשר בכדי לקבל כלים ועצות להתמודדות שפויה יותר עם הילדים והמתבגרים שלהם לחופש.

אם נשים את כל הדברים על השולחן נוכל להודות בפה מלא שהימים הללו של החופש הגדול הם מאתגרים שלא לומר מורכבים משהו:

פתאום אנחנו מגלים שבכל מיני אזורי נוחות שהתרגלנו כבר להיות ללא הילדים ולעשות מה שבראש שלנו, הם עכשיו נמצאים שם ומסתכלים עלינו. בוחנים כל תנועה דיבור והתנהגות. ותכלס?

זה מלחיץ. ומכביד. ומעיק. ואם נלך על מכבסת מילים אז נסכם הכול במילה הסטרילית: מאתגר.

אבל בדיוק כמו הימים האחרונים שלפני החופש הגדול שמשום מה נתקבעו כמסטיק אחד ארוך שאף אחד לא באמת מבין בשביל מה צריכים אותו שהרי כבר אין מבחנים ואין ציונים ואין ספרים ואין מחברות ומה כבר אפשר ללמד בצורה הזו, כך נוכל גם להפוך את ימי החופש המורכבים הללו לחתיכת הזדמנות אם רק נדע להגיע אליהם מהמקום הנכון.

הנה ארבע נקודות שייתנו לכם כלים מעשיים ויעזרו לכם וילדים המתבגרים שלכם להפוך את החופש למקפצה של צמיחה אישיותית:

תיאום ציפיות

לא אחדש לכם כלום אם אומר שהחופש הגדול הוא קודם כל חבית של חומר נפץ:

מגוון מרחבי ההיתקלויות הוא פשוט בלתי נגמר ודווקא בגלל זה כל כך חשוב לערוך תיאום ציפיות מאוד ברור.

תיאום ציפיות כזה יכלול את הנקודות:

  1. מה הילדים מצפים בכלל מהחופש? כמובן שיש הבדל בין מתבגרים לילדים קטנים יותר.
  2. כמה זמן מבחינתם הם רוצים ללכת לישון?
  3. עד מתי הם אמורים לבלות בחוץ עם החברים?
  4. מה לגבי שעות מסך? כמה זמן מבחינתם הם מצפים לראות?
  5. מה לגבי התכנים? האם לדעתם התכנים שהחברים שלהם רואים והמליצו עליהם נחשבים להולמים את גילם ואת הערכים שהם רוצים להתחנך לאורם בבית או שאולי הם לא מתאימים?
  6. מה לגבי חלוקת המטלות בבית? מה הם צריכים לעשות? מה לא? מה לגבי זכויות וחובות?

אל תפסלו את התוכן שהילדים רואים לפני שתייצרו להם אלטרנטיבה ערכית ראויה

אמר לי אחד מאנשי החינוך המובילים שפעם אחת הוא ראה שאחיין שלו צפה בתוכנית מטופשת במיוחד והעיר לו על כך שזה לא מתאים לרמה שלו.

האחיין ענה לו בלי להתבלבל: "רוצה שאפסיק לראות? אחלה. יש לך משהו אחר להציע לי?".

ילדים ומתבגרים לא אוהבים שמזלזלים בתוכן שלהם מאחר שזלזול בתוכן שהם צופים יכול להתפרש כזלזול בהם.

רוצים לפסול תוכנית? תנו להם את הכבוד הראוי, שבו איתם כמה דקות ותראו להם שאתם איתם. ואז תסבירו להם.

מעבר לכך, למרות שרוב ההורים עסוקים ביומיום במיליון דברים, כדאי בכל זאת לחשוב אלו אלטרנטיבות אמיתיות הם יכולים להציע לילדים:

טיול קצר בישוב, הליכה משותפת או כל דבר אחר יוכל להיות התחלה טובה.

זה הזמן להפוך את החופש מלימון ללימונדה

חבר טוב דיבר איתי השבוע ואמר לי שהבן המתבגר שלו כבר הרבה זמן משגע אותו לקנות מנוי ל'הפועל ירושלים' בכדורסל.

"אתה יודע" הוא אמר לי: "שלמרות שזה לא בדיוק כוס התה שלי, אבל החלטתי שאם הילד שלי הולך למשחק, אנצל את ההזדמנות ואלך איתו ביחד".

איזה יצירתיות.

רוצים דרך קיצור להגיע ללב של הילדים שלכם? שבו איתם ביחד ותראו את ליגת מועדוני הכדורגל הבין לאומיים.

למרות שאין לכם מושג מי זה מסי, האלנד או דמבלה, תנו להם להסביר לכם. להראות לכם עד כמה שהם שולטים. לא תאמינו כמה שהצפייה הזו בכדורגל תחבר ביניכם ותהווה גשר מופלא שלא חלמתם שהוא בכלל קיים.

נדמה לכם שהם מדברים אליכם בנהמות של 'כן' ו'לא'…על כל שאלה?

תצפו להפתעה ותגלו עד כמה אוצר המילים שלהם גדול ומרשים בכל מה שנוגע לטקטיקות של הקבוצות והשחקנים האהובים עליכם.

ועוד נקודה לסיום:

ומה לעשות בשאר הזמן? ובכן, פשוט תזכרו שבכל פעם שהילדים שלכם יהיו אתכם ביחד: במכוניות, בכבישים, בקניות ובחופשה המשפחתית, אתם לוקחים ביחד אתכם את בית הספר של החיים: כל פעולה קטנה, לחיצת יד, הליכה, אמירת שלום או הבעת דעה: הכול נקלט ונרשם אצלם.

יש לכם תחביבים מיוחדים? זה הזמן לחשוף אותם ולשתף אותם בחלומות ובתקוות שלכם ובדברים שהכי מעניינים אתכם: אז אולי הם לא ייבחנו על הדברים הללו בסוף החופש, אבל מבחינתכם תדעו שהם יסיימו את החופש לא רק עם מאות שעות צפייה ובהייה בטלוויזיה אלא גם עם אישיות גבוהה יותר וארגז כלים שהם קיבלו לחיים והשם שלם חתם עליו.

==

אבינועם הרש, מחנך ומעביר שיחות להורים ונוער. מגיש פינת החינוך ב'כאן מורשת'.