הפרשן הצבאי אהוד יערי, התייחס היום (רביעי) בטורו בחדשות 12 לשאלה האם זה נכון כי ישראל תכבוש את עזה, ואם לא – מה כן לעשות.

בטורו כתב יערי: "אין תשובה קלה על השאלה מה לעשות ברצועת עזה, כשברור – רק לכל מי שעיניו בראשו – שחמאס דורש למעשה כניעה ישראלית מוחלטת כנגד שחרור החטופים האומללים, שבהם הוא מנופף בסרטוני זוועה. לחידה הזו אין פיתרון קסם, אלא רק התמודדות בשום שכל ובהיגיון למצב שהוא על סף הבלתי אפשרי. אבל יש דרך עדיפה, אם גם לא מושלמת, שכדאי לצעוד בה.

אין כרגע באמתחתנו מהלך צבאי-קרקעי שיביא את הנהגת חמאס בחו"ל, שזוכה לגיבוי קטרי וטורקי מלא, להתקדם לעבר פשרה. פרשת הדרכים הזו היא כרגע מאחורינו. בתוך כל מערבולת הוויכוחים והמאבקים הפנימיים בחמאס, הנוסחה היחידה שהם הצליחו לגבש היא זו שתובעת מישראל להעניק להם ניצחון מוחלט,

למשל, לא רק שחרור כל האסירים הפלסטינים השפוטים למאסר עולם – כ-300 – אלא גם שחרור 55 האסירים שטרם הועמדו למשפט בגין מעשי רצח, אך צפויים לגזר דין דומה. אין ממשלה בישראל שתוכל לשחרר את רוצחי הנוח'בה מ-7 באוקטובר כפי שחמאס דורש. אין ממשלה בישראל – וכידוע אינני מחסידי נתניהו – שתוכל להסכים שאחרוני החטופים ישוחררו רק במהלך השיקום של עזה. ואפשר להוסיף עוד כהנה וכהנה".

עוד כתב יערי: "בנסיבות שנוצרו, חלילה לישראל, חלילה!, לאמץ את "המלצתו" של ראש ממשלה חסר אחריות ולפתוח במתקפה קרקעית נרחבת נוספת ברצועת עזה. איננו יכולים לקחת סיכונים הכרוכים במהלך כזה – לא רק מבחינת לוחמי צה"ל, אלא קודם כל בגין המחיר המדיני שיהיה לכך ברחבי העולם.

אני חושש מאוד שהתקפה על מחנות המרכז, למשל, עם כל האבדות האזרחיות הבלתי נמנעות שילוו אליה, תייצר קושי גדול גם למלך עבדאללה, גם לנשיא א-סיסי וגם לאמיר מוחמד בן זאיד לשמר את הקשרים עם ישראל. מפולת דיפלומטית בין-לאומית איננה שקולה בעוצמתה לתועלת המוגבלת שבמקרה הטוב תופק מהתקפה קרקעית.

נא לזכור: גם רפיח וגם ח'אן יונס לדוגמה נכתשו בידי האוגדות של צה"ל, אבל חלק גדול מהמחבלים נמלטו מבעוד מועד אל מחסות העקורים. כך יקרה גם לחטיבת מחנות המרכז, שעד כה לא הועמדה במבחן אמיתי.

שעל כן: ישראל צריכה לחתור במהירות להוריד את הטמפרטורה בעזה. כלומר, לוותר לפי שעה על מבצעים קרקעיים גדולים, לעבור לשיטה הנהוגה בגדה המערבית ובלבנון – פגיעה בכל איש חמאס שמגיע כמטרה – בלי לסגת מהרצועה כדרישתם, אלא רק להיערך בקווים שנראים לרמטכ"ל נוחים לשהות ארוכה.

צריך לחתור להשאיר את חמאס מבודד, מוכה ואובד עצות על עיי החורבות של הרצועה עם אחריות ל-2 מיליון פלסטינים, שלמדו לתאב אותם. חמאס פוחד ממצב כזה, ובידינו לתת לו את "המתנה" הזו".

לסיום כתב יערי: "כמובן שסיוע הומניטרי צריך להמשיך לזרום פנימה גם אם חמאס, כידוע לכולנו, גוזר קופונים על כל משאית. אולם, צריך להבהיר מראש שישראל לא תאפשר מהלכים לשיקום הרצועה כל עוד החטופים לא שוחררו וחמאס לא פורק מנשקו.

לצורך כך, חייב להיות שינוי מהיר במדיניות הממשלה, שלא על פי משנתם האווילית של סמוטריץ' ובן גביר: אנו צריכים להודיע – ברמקולים הכי חזקים – שאנו נכנסים למשא ומתן עם מדינות ערב, וכן גם עם הרשות הפלסטינית, על גיבוש התוכנית ליום שאחרי.

אין מחלוקת בינינו לבין אבו מאזן ושאר מדינות ערב כי חמאס צריך להתפרק מנשקו. לדידי, הפקדת נשקו של חמאס במחסנים בפיקוח ערבי כזה או אחר היא התחלה טובה מאוד. מדיניות כזו – שונה כל כך מהלעג העכשיווי של הממשלה – תשנה בבת אחת את מצבה של ישראל, תציב את חמאס בפני דילמה קיומית ותאפשר לאותם גורמים במערב, שעדיין לא התהפכו עלינו, להחזיק בתמיכה בישראל.

בשורה התחתונה: זה הרגע להפעיל פחות את הצבא ויותר את השכל".