איריס חיים, אימו של החטוף יותם חיים ז"ל, שנהרג בשוגג בידי חיילי צה"ל בעזה, פרסמה היום פוסט מרגש בדף הפייסבוק שלה ובו התייחסה לתכנית ההתנתקות ולרגשות שלה מלפני 20 שנה. בפוסט היא משווה בין גירוש היהודים למחנות באירופה בתקופת השואה לגירוש היהודים מביתם בתקופת ההתנתקות. עוד היא כותבת כי בזמנו היא היתה אדישה לכל מראות הגירוש ואף תמכה בו, אך כעת היא מתחרטת שלא עמדה לצד המשפחות המגורשות והביעה לכל הפחות אמפתיה וחיבוק. בדבריה היא כותבת עד כמה אירועי שמחת תורה תשפ"ד שינו את תפיסת עולמה. בנוסף, היא כותבת עד כמה עבורה יום ט' באב היה יום חסר משמעות וראתה אותו כעוד יום בו "הדתיים כופים עלינו צומות מיותרים שסוגר את בתי הקפה".

דבריה המלאים של איריס:

מה זה ההתנתקות עבורי? ומה הקשר לתשעה באב?

הפוסט של איריס חיים. צילום מסך

עד ה 7/10 תשעה באב היה מקושר עם ״פרצוף תשעה באב״ -עוד יום שהדתיים כופים עלינו כל מיני צומות מיותרים ואבל שסוגר בתי קפה ותשדירי טלוויזיה. סתם משהו שמציק לשגרת היום יום שכל כך רציתי בה. כמו כן- ההתנקות מגוש קטיף, בעת שעשרות אלפי אנשים מגורשים מבתיהם, מאדמתם, בשם אידיאולוגיה ששלטה בתקופה ההיא (ושאני מאוד תמכתי בה) , אני עומדת מן הצד, מפנה עורף וכתף קרה לאותם אנשים ודוחקת בהם לחזור למקומותיהם.

בתכלס, כשאני כותבת את זה עכשיו אני ממש רואה את שיירות היהודים שיצאו מהבתים לגיטאות באירופה , דומה לא? גירוש הוא גירוש . הם באמת לא עניינו אותי, הם לא היו כמוני , עניין אותי שיהיה שקט, שחיילים לא ימותו סתם בשביל להגן על קומץ מתיישבים ש״בא להם״ להתיישב במקום מסוכן ושורץ ערבים. כמה לא הבנתי. כמה לא ראיתי? כמה ?

איריס חיים: אוגוסט 2005 לא יחזור כמו שה 6/10/23 לא יחזור

7/10 משנה את התמונה אצלי- ביום שבו תושבי נחל עוז נקראו מתנחלים , ביום שבו הבן שלי עם עוד אלפים שנחטפו ונשחטו, נלקח כי הוא יהודי התחילו להתחבר לי חלקי הפאזל שלא היו נגישים לי עד אז. תשעה באב- חורבן בתי המקדש, עם ישראל מתפזר לגלות ומופרד ל 2000 שנה. שואה, מלחמות , מדינה ושוב, התנתקות, מלחמה, טבח. הכל מחובר. אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה הייתי עומדת בכניסה לגוש קטיף ומחבקת באהבה כל נער , ילד או ילדה ובוכה איתם ואומרת שכל פעם יש איזו שהיא אידיאולוגיה שפוגעת בלב שלנו, שאני אוהבת אותם ושכואב לי כמוהם. הייתי חומלת ומביעה אמפטיה. אוגוסט 2005 לא יחזור כמו שה 6/10/23 לא יחזור.

נשאר מפה להשתדל יותר לאהוב וולא לשנוא כי השנאה היא זאת שגרמה לחורבננו אז וכנראה גם היום. בהתנתקות כולם לבשו כתום, היום הצבע המועדף עלי הוא כתום.

את התמונה לקחתי מהאינטרנט- למה זה מזכיר לי את הבית השרוף של יותם?". דברי איריס חיים.