בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, פסק היום לטובת הממשלה וקבע כי ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה צריכה להתכנס כדי לדון בבקשת הדחתה של הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן.

בהרכב ללא השופט יצחק עמית, קבעו שני שופטים – יוסף אלרון, אלכס שטיין נגד דעתו של השופט חאלד כאבוב, בעד העתירה של ארגון לביא, וקבעו כי החלטתו של נציב שירות המדינה להתעלם מבקשתו של שר הכלכלה לכנס את הוועדה כדי לדון בהדחתה של הממונה על התחרות, היא פסולה.

את הבקשה להדחתה ביקש השר ניר ברקת לפני שנה וחצי, ומאז נציבות שירות המדינה מעכבת אפילו את כינוס הוועדה שנועדה לדון בבקשה, כשהם נתלים בחוות דעתה של היועמ"שית שטענה לאי חוקיות, ואף הציגה עמדה המנוגדת לדעת הממשלה.

שמים מקלות ולא מאפשרים לממשלה למשול

השופט אלרון, שהוא שופט שמרן, טען כי נציב שירות המדינה חרג מסמכותו, כשהחליט לבטל את בקשת השר כשסרב למנות את הוועדה:

"מלכתחילה קיים צורך במלאכה פרשנית רבה לצורך "תרגום" הוראות ההנחיה מתרחיש של "מינוי" לתרחיש של "הפסקת כהונה". כאמור, שמה של הוועדה היא "ועדת המינויים" וההנחיה מכוונת, כל כולה, לאורכה ולרוחבה, להליך של מינוי אדם כלשהו למשרה בכירה ולא לתרחיש של הפסקת כהונתו. בכל אופן, משזו ההנחיה הקיימת, ומאחר שמשיבי המדינה מבקשים לבסס את עמדתם בין היתר על ההנחיה ולשונה, עלינו להידרש לפרשנותה".

ולבסוף:

"במבט כולל, דרך הילוכם של משיבי המדינה בסוגיה שלפנינו היא כזו – מלכתחילה, הם מבקשים להעביר את בקשת השר דרך שלב "בדיקה מקדימה" (שלב שנמשך בענייננו כחצי שנה) ובו ייבחן אם הבקשה עומדת ברף ראייתי מסוים. זאת, כמעין "תנאי סף" על מנת שהוועדה תתכנס לדון בבקשת השר. בכך אין די לעמדתם – מוסיפים הם כי לנציב סמכות לדחות, לבדו, את בקשת השר; כי גם את עילות הפסקת הכהונה כשלעצמן יש לפרש בצמצום ניכר (בשים לב לאותם "עקרונות" שהזכרתי לעיל); ואף כי יש לפרש כל תנאי ותנאי בכל אחת מעילות הפסקת הכהונה באופן מצמצם תוך הוספת רכיבים אובייקטיביים שונים.

קריאה כזו של החלטות הממשלה וההנחיה, מקימה מכשול אחר מכשול; גוזרת צמצום אחר צמצום; ומותירה פתח צר ביותר לממשלה להפעלת סמכותה. אם כך היה קבוע בחקיקה או בהנחיה רלוונטית – כך היה מתחייב לפעול; ואולם, כאשר מתווה זה נסמך כל כולו על פרשנות, על "עקרונות" שניתן להוליכם לכיוון כזה כפי שניתן להוליכם לכיוון האחר, לצד תכליות כלליות; וכל זאת ללא עיגון מספק בלשון החקיקה וההנחיות הרלוונטיות או בתכליתן – לא ניתן לקבלו".

נציין כי בהרכב "הסניורטי" – עמית וברק-ארז לצד סולברג, בג"צ פוסק נגד הממשלה בצורה עקבית ברוב של 2 מול 1. בהרכבים אחרים, נראה כי הממשלה מנצחת.