היום (שני) הקואליציה מעבירה מספר חוקים של הארכת תקנות לשעת חירום. בדרך כלל זה עובר אוטומטית כי האופוזיציה לא מגיעה בגלל חוסר החשיבות של החוקים.
הפעם האופוזיציה ניסתה להפיל את הצבעות הקואליציה, אך רק 35 חברי אופוזיציה הגיעו, בעוד החרדים הצביעו עם הקואליציה.
גנץ: "ביטחון ישראל מוקרב על מזבח שימור הקואלצייה"
מוקדם יותר פורסם כי חברי הליכוד קיבלו הודעה לפיה יתקיימו בחירות ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, בעוד יומיים וכי עד מחר (שלישי) יהיה אפשר להגיש מועמדות.
לפי ההסכם הקואליציוני ועדת חוץ וביטחון שייכת לליכוד, כך שאת מקומו של אדלשטיין ימלא ח"כ אחר מהליכוד. לפי תקנון הכנסת רק חבר ועדה יכול להתמנות ליו"ר. המועמדים כרגע עם בועז ביסמוט וניסים ואטורי, כשגם חנוך מיליבצקי הגיש מועמדות, אך הוא אינו חבר הוועדה, ויצטרך אישור נוסף בוועדת הכנסת כדי להצטרף אליה.
בינתיים קיבלו חברי סיעת הליכוד הודעה: יו״ר הסיעה ח״כ אופיר כץ החליט להיענות לבקשה שהופנתה אליו לקיים בחירות ליו״ר וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בהתאם לסמכות הסיעה לפי סעיף 138(ב) לחוקת הליכוד.
תגובות
הנגיעה מעוורת עיני חכמים. בהתנתקות שרון פיטר חברים כדי לקבל רוב מלאכותי שאינו משקף את דעת הרוב בתנועה, בחוק הגיוס, בנרטיב הגרוע מדיחים חבר שתפס לו מדי עצמאות כאשר איננו מבצע את מדיניות התנועה והעומד בראשה, עד הנרטיב של העמדת התפקיד לבחירה מחדש על ידי החברים נציגי התנועה, או אז אדרבה אם דעת רוב התנועה כדעתו של אדלשטיין, הוא הרי ינצח בהתמודדות, לא? יחי ההבדל ה"קטן". (נ.ב. כשאני מדבר על 'דעת' אינני מדבר כמובן בשאלה האם רוצים לגייס יותר חרדים או לא, אני מדבר על דעת פוליטית כוללת את אומנות האפשר הפוליטי בראייה כוללת..) מה קרה לאנשים שעל פניו מעוניינים בתקומת עם ישראל במובן הרחב והעמוק, ונופלים לבורות של רדידות עד טיפשות..