היעקב גרונדמן היה במשך שנים בנוף הכדורגל הישראלי, הוא אימן עשר קבוצות ואת נבחרת ישראל, וזכה שתי אליפויות ושלוש גביעים. רק לאחר מותו גילתה משפחתו פרט חשוב מילדותו.
במהלך השואה מגיל שלוש עד גיל שש הסתתר עם משפחתו בתוך בור קטן מתחת לאסם. היום לפני 86 שנה, נולד בפולין של 1939 גרונדמן שעשרים שנה בלבד אחרי השואה כבר הפך לאגדת בני יהודה.
גרודנמן נולד בפרברי פרושוביצה שבפולין. כשהיה בן שלוש יחד עם 11 בני משפחתו, הסתתר במשך שלוש שנים בבור 2 על 2 מטר. רק לאחר מותו בתחקיר שעשה העיתונאי, הסופר והמשורר, שלמה אברמוביץ', התגלה הסיפור. הסיפור יצא לאור בזכות תמונה של יעקב בן השש יוצא מהבור, כשאפילו אשתו ובתו לא ידעו על כך.
11 אנשים בבור של שני מטר
האסם היה שייך לאיכר הפולני התחיל בזכות דוד של יעקב, שאהב את תחום הסוסים, וניהל עסקים עם אותו איכר. אביו של יעקב, גבריאל היה סוחר תבואות והבטיח שכר יפה לאיכר. האיכר חפר שלשני מטר על שני מטר באסם שלו, ששימש כמחסן לקש לסוסים, ועל הבור הניח קרש גדול שהסתיר את משפחת גרונדמן.
11 האנשים ישבו צפופים בבוקר המסריח, ואכלו במקרה הטוב לחם ותפוחי אדמה. מדי פעם הדוד שהיה נראה גרמני הסתכן והלך לעיר לנסות למצוא אוכל יותר טוב. היו תקופות ששבועיים שלמים לא הגיע אוכל, מכיוון שהנאצים הגבירו את החיפוש אחרי יהודים. השיא היה 17 יום בלי אוכל.
אחרי שיצאו מהבור פרץ יעקב בבכי ראשון אמיתי אחרי שנים, אך הושתק בידי דודו, שלא האמין שהסכנה חלפה. גם אחרי העלייה לארץ, שמרו משפחת גרונדמן על קשר עם האיכר שהציל את חייהם ושלחו לו תפוזים תוצרת הארץ.
יעקב גרונדמן בשכונת התקווה
בגיל 15 כבר התחיל את קריירת הכדורגל שלו בבני יהודה תל אביב. כקשר בלט בבעיטה אדירה, וביכולת הגנתיות מעולות. בקבוצה שמזוהה עם שכונת התקווה, רבים משחקניה באו מעדות המזרח, מה שהעניק לו את הכינוי "הפולני".

הוא שיחק עד גיל 28, אז נקטעה הקריירה שלו בגלל פציעה. 174 משחקים שיחק בשכונת התקווה, בהם הבקיע עשרים והפך לאגדת מועדון בשכונת התקווה. חשבתם שהפציעה תייאש אותו? גרונדמן פנה בכל הכוח לאימון, הוא עבר קורס מאמנים אצל עמנואל שפר והמשיך להשתלמות בגרמניה. הוא התחיל לאמן בבני יהודה הקבוצה של חייו זכה איתה בגביע המדינה הראשון בתולדותיה.
אגדת אימון
המשיך להפועל כפר סבא, מכבי פתח תקווה (העפיל איתה ליגה), הפועל חיפה (עוד זכייה בגביע המדינה), מכבי תל אביב (דאבל), הפועל לוד, בית"ר תל אביב, מכבי נתניה (זכה איתה באליפות) , הפועל תל אביב, שמשון תל אביב.
כשאימן את הפועל חיפה אמרו עליו כי עדיף לשבת אצלו על הספסל מבהרכב אצל מאמן אחר. בשנת 1988 מונה למאמן נבחרת ישראל לצד יצחק שניאור. השניים קיבלו את הכינוי ש"ג (ראשי התיבות של שמות משפחתם).

יחד עם שניאור הצעידו את הנבחרת על סף העפלה למונדיאל 1990. החבורה בכחול לבן הודחה במוקדמות בשלב ההצלבה מול נבחרת קולמוביה. במקביל לאימון גרונדמן פרשן בתוכנית "שירים ושירים". הוא היה הבעלים של "פומה" בישראל, ותרם רבות לנזזקים ולנכי צה"ל.
יעקב גרונדמן בימיו האחרונים
בגיל 62 חלה בסרטן, אבל המשיך לעבוד כסקאוט לנבחרת ישראל, וכפרשן עד ימיו האחרונים. ב-24 במאי 2004 הלך לעולמו מהמחלה הקשה.
קצת לפני מותו קיבל את "אות המופת" מהתאחדות הכדורגל העולמי פיפ"א על תרומתו לכדורגל בישראל. האצטדיון ברמת השרון נקרא על שמו. ב–2014 נקראה על שמו כיכר בשכונת יד אליהו בתל אביב.
סיפורו מעורר ההשראה של הילד הצנום שגדל ברעב ובאימה והפך לכדורגל ומאמן על, נותן כוחות רבים. האם מדובר באחד המאמנים הגדולים בתולדות ישראל?

מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים