ראש ישיבת ההסדר לב תל אביב 'שיר לנריה', הרב ניר יעקב מס אומר בשיחה עם תלמידיו כי הדרך לגייס חרדים היא דווקא על ידי פטור גורף מגיוס.

הרב שמשרת כלוחם ומאחוריו מאות ימי מילואים, התיישב לשיחה עם תלמידים על שילוב של צבא וישיבה.

בכל הנושא של גיוס בני ישיבות, הרב כראש ישיבה שהתגייס – הרבה שואלים את דעתו. נשמח לשמוע קודם כל מהזווית האישית שלך. סגרת את הגמרא, אתה עכשיו באמצע הסבב הרביעי, אתה מרגיש שרוחנית נפגעת?

אני חושב שזה כל כך בדיוק הפוך. קודם כל צריכים לדעת שזה זכות עצומה לשרת ולקיים את המצווה של הצלת ישראל מיד צר.וזה זכות, זכות אדירה וגדולה. ואולי באמת מבחינת שעות לימוד בפועל – ברור שנפגענו, וברור שגם כשחוזרים לישיבה להפוגות כאלה אז ממש קשה. את החבר'ה של שיעור א' שלנו פה בישיבה, ממש קשה להם לחזור מהלחימה ולפתוח גמרא וללמוד עכשיו את ה־14 שעות שהיו רגילים לפני כן.

אבל אני רוצה להגיד – אנחנו נמצאים במאורע היסטורי. ואני חושב ששמעתי את הרב שמואל אליהו מדבר על זה שכל אויבי ישראל שהקב"ה השתמש בהם בשביל להעניש את עם ישראל לדורותיו – מנבוכדנצר וכל מיני טיטוסים למיניהם וכל מיני רשעים שהשפילו את ישראל – אז הקב"ה גם, איך אומרים, מחזיר אותם בגלגול עכשיו להתנכל בישראל. והפעם עם ישראל יפרע מהם. ואני חושב שכרגע כל אחד יכול לדמיין לעצמו אם זה סינוואר או נסראללה וכו'. אבל באמת עם ישראל כרגע נוקם באותן נשמות שבאו וחזרו ומתנכלות לעם ישראל.

ויחד איתנו בשדה הקרב נמצאים גם כל הצדיקים של כל הדורות – האבות והאימהות, הנביאים, הזקנים, התנאים, כל גדולי ישראל, הבבא סאלי…ומי שקצת פותח את הרגש רואה כמה נשמות מתעברות בו ואיתנו. וכולם זוכים לחזק את חיילי ישראל ולהיות איתם. אז מי שנשאר בבית המדרש ומנסה כרגע ללמוד עם רב אשי – אז רב אשי 80% נמצא איתנו בקרב. באופן סגולי – זה לא יאומן. אני פשוט רואה ששנייה אחת אתה מנסה להתאמץ בגמרא – יש איזשהו אפקט סגולי של מסירות נפש כחלק מהקרב.יש לך הארה בלימוד, הארה עצומה!

הייתי שמח לספר לאותו חרדי שיום שלם שוקד על הגמרא ומנסה להבין מה כתוב בה – להגיד לו: תשמע, אתה נלחם. כמה שעות אחרי זה, בדקה אחת, יש לך הסבר. רב אשי יושב איתך ומסביר לך מה הוא כתב. והארות עצומות, שאפילו ראשונים רק הבינו חלק. כל זאת ועוד בעצם זה שאתה זוכה בזכות עצומה לשמור על עם ישראל בפועל בידיים במסירות נפש.

להיות חכם ולא צודק

אז אם אתה כל כך מאמין בזה, וגם ראינו בישיבה שברוך השם הרב היה חסר השנה למעלה מ־200 ימים – למה הרב לא מצטרף לכל הקמפיין שיש היום, שאומר שצריך להכיל את חוק הגיוס כמו שהוא – חובה על כולם, גם על החרדים? זה מה שצודק.

אני בחיים שלי חושב שגם אם משהו מאוד צודק – הרבה פעמים צריכים להיות חכם. ויש כמה דברים שאני לא אוהב: אני לא אוהב את שיח ה"נטל", כי לקרוא לזכות גדולה "נטל" זה קצת בעיה. ואני מודע מאוד לקשיים העצומים – גם של השכול, גם לנשים שנשארו לבד, גם כאלה שיש להם 230 ימים ומעלה של מילואים. וברור שזה לא פשוט – בייחוד כאלה שכמוני שנמצאים עכשיו בחזית בלבנון ובקור. והמשפחה שלהם חווה שחוזר להם אבא מצונן לגמרי…

אבל עם כל הקושי הגדול, אני חושב שיש פה אפילו ניצול ציני. אומרים להם: בואו נעשה צדק ונגייס את כולם – למה לא? לא. זה לא יעיל. לפעמים תהיה חכם, אל תהיה צודק.

אם אתה רוצה באמת שיתגייסו יותר – אתה לא יכול לבוא לחברה שהנרטיב שלה כרגע זה "באים לשמד אותי", ולהגיד בשם הצדק אני עכשיו מכריח אותך. אז אתה בדיוק בונה את העמדות הפוליטיות, מקצין מאוד – ובפוליטיקה הקיצוניים מאוד נהנים מזה משני הצדדים. אחד אומר: "אני זעקתי שיגייסו אותם". והשני אומר: "אני מגן עליכם שלא ישמדו אתכם". וזה בדיוק בונה את הנרטיבים הלא נכונים. יעיל זה לא. מאבק זה כן.שנאה תתלהט מזה – צריכים מאוד להיזהר.

רוצים לגייס? תנו פטור לכל החרדים

כי צריכים לדעת – יש פה אויב שמנסה לגרום לנו לשנאה.והשיח הזה מלבה שנאה. יעיל הוא לא. מלבה שנאה הוא כן. קצוות פוליטיים אולי נעזרים בזה – אבל זה ניצול ציני של כאב אמיתי. וזה לא יעיל.

לדעתי הפוך – אם היה איזשהו מהלך שמשחררים אפילו פטור מגיל 18 ל־5 שנים, פתאום אנשים היו נרגעים, ובאמת גם החרדים – הם עם ישראל, עם לב רחמן – והרבה מהם היו מקבלים את ההחלטה הנכונה להם לבוא ולהתגייס כפי שהם רוצים.

כשזה נמצא בקיטוב פוליטי – אז בסוף לא יכולים לקבל את ההחלטה הזאת.

מה זאת אומרת החלטה הנכונה להם? אתה אומר שיש כאלה שאולי לא נכון להם להתגייס?

תראה, אני שמעתי את הדעה שפוסלת לגמרי – שאין מקום בהלכה ואי אפשר לעשות לימוד כזה שמותר ללומד תורה לא להתגייס. אני באמת חושב שהכי נכון זה להתגייס – ככה אני לומד את הרמב"ם. אבל אי אפשר ללמוד את הרמב"ם בצורה כזאת שאומרת שכרגע אפשר…ובוא נגיד – "תורה מגנא ומצלא" זה דבר אמיתי. וחשוב מאוד שתורה תתרבה בעולם, ושתורה גדולה תתרבה בעולם.

ואני חושב שמי שבאמת טוען שהתורה מגינה על עם ישראל – אלה אמירות אמיתיות. גם ראינו בחז"ל שדוד המלך ביקש מהקב"ה: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם".וחזקיה אמר: "אני אשכב על מיטתי ואתה תעשה לי ניסים".

הגיע הזמן להיות כמו דוד המלך

אז יש כאלה שרואים בחזקיה את הגדול – נעשו לו ניסים. אני רואה בזה תהליך של הידרדרות. דוד המלך אומר: הקב"ה, אתה יכול להחיל את הנס דרכי. חזקיה כבר אומר: אין לי כוח, תעזור לי כי אני רק אלמד תורה ואתה תעשה לי ניסים.

אז יש "חזקיה" בעולם. אני חושב שזה הידרדרות. יש אנשים שיגידו: אני כמו חזקיה. ויש אנשים שיגידו: הגיע הזמן לחזור להיות דוד, ולתת לקב"ה ללמד את "אצבעותיי למלחמה", ולתת לי הארות תוך כדי שאני מוסר את הנפש גם בפועל במלחמה, וגם כשאני משלים את מסירות הנפש בלימוד התורה.

אבל אני חושב שהחינוך שלי בכלל – הוא לא חינוך של כפייה. אני לא אומר לתלמידים: בוא תכפו אחרים לעשות את מה שאתם חושבים שצריך. ככל שתבליט את הזכות, את היופי, את השמחה – אנשים יצטרפו אליך.

אם תגיד: למה אתה גולש בים ואני מתפלל? – הוא ימשיך לגלוש. אבל אם תגיד: איזה כיף, קיבלתי אור בתפילה! – הוא ירגיש שהוא רוצה גם.

אם תדגיש את הזכות להילחם עבור עם ישראל ותראה איזה הארות אתה מקבל – גם הם ירצו להצטרף, ולא להישאר מאחור.

אז אני לא אוהב את השיח הזה שאומר: אין דעה כזאת. כי היא קיימת. גם אם אתה לא פוסק כמוה – אי אפשר לפסול מישהו שהולך לפי פסק כזה. אני חושב שאם השיח לא היה שיח של כפייה – זה כבר היה קורה.

אם אתה באמת חושב כמו חזקיה שהתורה מגינה – אז תעשה ועדת חקירה. אם למדת תורה והחומות נפרצו – תחקור למה התורה שלך לא הגנה. אני מוכן לתת לו כמה אגרות שהרב קוק כתב בנושא – איך לגרום לתורה באמת להגן. ואני מוכן לבוא כעד לחקירה הזאת.

אם אתה חושב שתורה צריכה להגן – תבדוק איך לשדרג את הישיבות שלך כדי שזה יקרה.

ואם אתה פוסק כמוני – כמו דוד – תצטרף ותיתן לקב"ה לעשות ניסים דרך אצבעותיך המלומדות למלחמה. ותראה הארות גדולות.

אני חושב, כמו שאמרנו, שיותר חכם ויותר יעיל לדבר על הזכות,ולפעול לא בכפייה, ולפעול מתוך קשב,לא להראות את השנאה והפילוג – אלא לראות איך אנחנו ביחד עם אחד. ולפעול בצורה חכמה.