אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הרב מלמד: אלו שסומכים על היתר מכירה רואים יותר ברכה

בטורו 'רביבים' בעיתון בשבע כותב הרב אליעזר מלמד: הבטחת התורה לברכה חקלאית בשנה השישית נאמרה רק בזמן שהשביעית מדאורייתא ויישובים שלא סמכו על היתר המכירה לא זכו לברכה כלכלית. לעומת זאת, הקיבוצים והמושבים הדתיים שעבדו במסגרת היתר המכירה זכו לברכה יתרה

אלו שסומכים על היתר מכירה רואים יותר ברכה
  ברכה לחקלאים שסומכים על היתר מכירה (אורי לנץ/פלאש90)

בטורו 'רביבים' בעיתון בשבע מתייחס הרב אליעזר מלמד לשאלת הברכה בשנה השישית לשומרי השמיטה.

"רבים שואלים, מדוע לסמוך על היתר המכירה ולהפקיע את חובת השביתה בשביעית, והלא התורה הבטיחה ברכה לישראל כשישבתו בשביעית", שואל הרב מלמד.

ומשיב תשובה כפולה: א) ההבטחה האלוקית לברכה בשנה השישית היא כאשר מצוות השביעית מהתורה, וכפי שכתבו הסמ"ע (חו"מ סז, ב), הגהות יעב"ץ וחידושי חתם סופר (על גיטין לו), פאת השולחן (כט, ג), ישועות מלכו סי' נג, מהר"י ענגיל, מרן הרב קוק (אגרת תקנה) ועוד (ושלא כדברי חידושי הרי"מ לגיטין שם, וחזו"א שביעית יח, ד).

ב) הדרכת התורה היא שאין לסמוך על הנס. וצריך לומר שכאשר כל ישראל יושבים בארצם כתיקונם וחובת השביעית מהתורה, הנס בא בדרך הטבע, היינו שעל פי השכל רואים שניתן לשמור שביעית. אבל כאשר החיוב מדברי חכמים, פעמים שהשיקול הריאלי מראה ששמירת השביעית תגרום לדוחק רב, ותפגע ביכולת לקיים מצוות אחרות שהן מדאורייתא. ואזי נכון להפקיע את חובת השביעית מן השדות על ידי מכירה, וכפי שמפקיעים את מצוות השמטת החובות הכספיים על ידי פרוזבול.

ברכה להיתר מכירה

הרב מלמד הוסיף כי אם בוחנים את מה שמתרחש בארץ, מגלים כי דווקא הסומכים על היתר המכירה זוכים לברכה בעוד שובתי השמיטה חשים קשיים: "אם מתעקשים לדקדק בענייני הברכה האלוקית, אזי מוכרחים להכיר שהמציאות הוכיחה שהברכה אינה מתקיימת כיום. שכן היישובים המעטים שניסו לשבות מעבודה חקלאית בשביעית סבלו מקשיים מרובים, פרט לקשיים הרגילים של המשקים החקלאים שנעזרו בהיתר המכירה. וזאת למרות היותם אנשים צדיקים וחרוצים, יראי שמיים ואוהבי הארץ.

לעומת זאת, הקיבוצים והמושבים הדתיים שעבדו במסגרת היתר המכירה זכו לברכה יתרה, וגם משבר הקיבוצים הגדול לפני שלושים שנה לא פגע בהם כמעט. וזאת בנוסף לכך שזכו ליישב את הארץ בהיקף גדול.

את ההסבר לכך נותן הרב מלמד בשאלה על הסתמכות על הנס (בצורה שטחית, כדבריו) לבין התפיסה המעשית הפועלת בשטח עם אמונה בקב"ה: לפי התפיסה השטחית, המצווה צריכה להתגלות בלי להתייחס לשום שיקול ריאלי. ואם נצטווינו לכבוש את הארץ, הרי שצריך לכובשה בלא שום התחשבות ביכולתנו הצבאית ובכוחות שעומדים נגדנו. וכיוון שתפיסה זו מנוגדת להיגיון ואי אפשר להגשימה, ממילא הדוגלים בה טוענים שהמצווה תתקיים רק כאשר יבוא המשיח, על ידי נס גלוי שמעבר לכל שיקול ריאלי."

ולעומתם: "אילו המגמה הייתה להתנהל בדרך הנס, הרי שעדיף היה להישאר במדבר ולאכול את המן שירד מהשמיים, כפי דעת המרגלים. אולם התורה ציוותה את ישראל להיכנס לארץ ולעבוד באדמתה ולטרוח בגידול פירותיה הקדושים. וזאת הברכה המובטחת לנו אם נשמור את התורה, שנזכה לעבוד ולראות ברכה במעשה ידינו, עד שכל הקיץ נהיה עסוקים בקציר ובציר"

 

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
7 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
אם הרב עובדיה יוסף אמר שזה טוב...
יניב | 14-05-2015 11:29
אז זה טוב. ואם הבן שלו אמר מפורשות שאבא שלו אכל מהיתר מכירה, אז אין מה לדאוג.
2
זה בסתירה עם דברים אחרים של הרב
משה | 14-05-2015 12:17
הרב למשל אומר שמעשר כספים מעשיר (לפי ההבטחה: "ובחנוני נא בזאת")אבל בעצם המעשר מדאורייתא הוא לא על כספים (וכנראה שגם לא כיום)
3
איך זה מתיישב עם דברי הראי"ה קוק?
תוהה | 14-05-2015 12:20
בהקדמה ל"שבת הארץ" הראי"ה כותב בפירוש שמי שיכול לא לסמוך על ההיתר ולקיים שביעית כהלכתה ראוי לו לנהוג כן.
4
ל-3, יחי ההבדל בין "ראוי" לבין "אסור"!
יניב | 14-05-2015 13:02
עדיף שכל המחמירים יחמירו קצת ב"ואהבת לרעך כמוך" אז אני מבטיח לך שרק בעבור ההחמרה על המצווה היחידה הזאת יבוא המשיח שיבוא וימשיך לפתור את כל הבעיות. ה' לא צריך את המצוות שלנו ולא זבחים, הוא רוצה אחדות ואהבת אחים!
5
גם אלו שסומכים על היתר מכירת ארץ ישראל זכו ל"ברכה" יתרה
גבעת האולפנה לא נשכח ולא נסלח | 14-05-2015 15:20
מבנים זמניים, כספים לעמותות, מחיקת חובות, בניית בתים חדשים ומרווחים ,בניית היכל חדש לישיבה ועוד ועוד "ברכות"
6
היתר המכירה נועד לשעתו בלבד והוא שקר גדול ומסריח.
גבי | 14-05-2015 15:29
7
למגיב 5 היתר מכירה בשמיטה יש לו מקור הלכתי
יעל | 14-05-2015 17:07
לעומת הפינוי בהסכמה שנעשה בגבעת האולפנה תמורות כספים רבים שסחטו מהמדינה לטובת קבוצה פרטית שניסתה להרבות את הונה על חשבון הציבור במסווה של דאגה לארץ ישראל ולכן עוד באותו היום קרא הרב שלהם למסור את הנפש על הגבעה לפי חוקי התורה אך אחרי שהוא הבין את המשמעות הכלכלית של המהלך זנח את חובתו הדתית לטובת חובותיו לבנק והמבין מבין טוב טוב