דעה: בנט נלחם את המלחמות של האתמול

אם הרב צבי יהודה קוק היה זוכה לבן כפי שזכה לו אביו, לאיזו משימה אותו הבן/נכד היה שולח היום את תלמידיו?

כשבוחנים ממעוף הציפור את התפתחותו של הציבור המכונה "ציוני-דתי" אי אפשר שלא לראות את ההצלחה האדירה בבניין שתי הקומות הראשונות שלו.

הקומה הראשונה היא עולם התורה. עולם התורה הציוני-דתי בשיאו. תמיד יש לאן להתקדם ולהשתפר, אבל אי אפשר בכלל להשוות את האיכות והכמות של עולם זה כיום לעומת מצבו לפני עשרות בודדות של שנים. לכך אחראים גדולי הדור שבזכותם הוקמו ישיבות ההסדר והמכינות ומצד שני הזרוע הפוליטית שדאגה לקמח. לכל אלו הציבור חייב בהכרת הטוב.

הקומה השניה היא ארץ ישראל. אותם חלוצי ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל הם, לפני כולם, אלו שבזכותם הסכנה למסירת שטחים בהסדר מדיני, פרי דמיונם של מעטים, קטנה מאוד. הלהט ומסירות הנפש שלהם לביצוע משימה זו היתה בראש ובראשונה תוצאה של הקומה הראשונה – עולם התורה. גם בנושא זה עוד יש לאן להתקדם אבל אי אפשר להשוות את המצב היום, בו ההתיישבות פורחת ורובו של העם נוטה ימינה למה שהיה רק לפני שניים-שלושה עשורים. לחלוצי ההתיישבות ולזרוע הפוליטית שתמכה בהם, לאלו גם אלו, הציבור חייב בהכרת הטוב.

אחרי שהושלמו שלבי ההקמה (בדגש על הקמה) של שתי הצלעות הראשונות, עתה הציבור הציוני דתי צריך להתקדם לשלב הבא – ההקמה של הצלע השלישית.

לעניות דעתי, כמטאפורה, זה מה שהיה מורה נכדו של הרב קוק לתלמידיו של הדור הנוכחי, לחלוצים לפני המחנה – עכשיו זה הזמן לעסוק בעם ישראל. ובמילים אחרות, הסטת הפוקוס לנושאים חברתיים.

כדי לבצע משימה זאת הציבור שלנו צריך לעמוד בשני אתגרים מרכזיים.

האתגר הראשון הוא לבנות את התשתית הארגונית שתפעל בנושא זה. אם בקומה הראשונה, בעיקר ישיבות ההסדר היו הזרוע הביצועית ובקומה השניה בעיקר גוש אמונים, גם למשימה זו נדרשת הקמתה של זרוע ביצועית מתאימה למשימה. דומה כי זה האתגר הקטן יותר היות וישנה כבר תשתית ארגונית לא מעטה, אם כי לא מאוחדת.

מבלי להביע דיעה על היוזמה, אם היא המודל האופטימאלי או לא, אין ספק שיוזמות כמו הגרעינים התורניים, מעגלי צדק, מיזמים חברתיים של ארגון רבני צהר וכו' הינם תשתית טובה לבניית זרוע ביצועית מאוחדת. אבל כדי שזה יקרה הציונות הדתית צריכה לקבל הכרעה שהעשיה למען החברה הישראלית תהיה בראש סדרי העדיפויות ומימלא יוכלו להשתתף בה ביחד כל גווניה של החברה הישראלית שהמשותף להם הינן המצוות שבין אדם לחברו, גם אם ישנם בינהם הבדלים מהותיים פחות או יותר, במצוות שבין האדם למקום.

האתגר השני הוא להביא לכך שתהיה זרוע פוליטית שתוכל לתמוך במשימה זו. הבעיה הגדולה היא שאת המשימה הזו אי אפשר לבצע מהקצה הימני של המפה הפוליטית בו כרגע "תקועה" מי שאמורה לייצג את הציבור הדתי ציוני. לצערינו לרבים חדרה תודעה זאת בעיקר לאחר הגירוש מגוש קטיף.

תרגיל קטן בלוגיקה. אם הליכוד הוא מפלגה ימנית (הרי כולם אומרים שהימין ניצח בבחירות האחרונות), אז מה היא המפלגה שממוקמת ימינה ממנה?

ואם הליכוד היא מפלגת ימין מתון, מדוע הזרוע הפוליטית של הציונית הדתית לא יכולה להיות מפלגת ימין מתון שיחודה היא המשנה הציונית דתית, זאת שהפוקוס העכשווי שלה הוא החברה והעם בישראל?

לעניות דעתי לטווח הארוך סיכויי הצלחתה הפוליטית של מפלגת הבית היהודי כמפלגה שמזוהה ע"י החברה הישראלית קודם כל כמפלגה הכי ימנית, הם נמוכים. אפשר ללמוד זאת בניתוח עומק גם מתוצאות הבחירות האחרונות. לעומת זאת, אם הבית היהודי תקח על עצמה את המשימה להיות הזרוע הפוליטית שמזוהה עם המשימה החברתית, ואכן תהפוך להיות מזוהה איתה תוך שהיא מאמצת קו ימני מתון, היא תגלה שרבים רבים הן מתוך הציבור הציוני דתי והן מכלל החברה ימצאו בה את ביתם.

מימוש הקומה השלישית דורש שינוי של הקו המחשבתי הנוכחי והמוטעה שכבר אינו מתאים לימינו אלו. אפשר להרגע ולהרגיע בכל מה שקשור לשתי הצלעות הראשונות. מלחמה על ימין "חזק" היא מלחמה של האתמול. לחוששים מנסיגה בשתי הקומות הראשונות יש לומר כי דווקא ההיפך הוא נכון. ככל שנתקדם בהקמת הצלע השלישית כך תתבססנה שתי הצלעות הראשונות יותר ויותר.

לצערנו הימים האחרונים מראים שהבית היהודי, שהדגש העיקרי שלו הוא בנושאים המשוייכים לימין (הדרישה למשרד החוץ ורק לבסוף ההתאהבות הפתאומית במשרד החינוך, הדרישות לשינויים במערכת המשפט וכו') רק תקע את עצמו בפינה. אם ילך לאופזיציה, יואשם בצדק בבגידה במחנה הלאומי (זוכרים את מפלגת התחיה?) ואם יכנס לממשלה, זו תהיה עבורו השפלה פוליטית שרק הוא יצר במו ידיו.

זה שיעור באחריות לאומית שביבי מעביר את בנט, שרק תקף אותו כל הזמן מימין, למרות שהוא יודע לראש הממשלה יש אילוצים כבדים שהוא צריך להתחשב בהם. לאופוזיציה, אמר מי שאמר, יש יתרון גדול. היא תמיד צודקת.

הבית היהודי יכול לבוא בטענות על נושאי "דת ומדינה" אבל כאשר הדגל העיקרי שלו הוא ימין "יותר מהליכוד" הוא צריך לקחת בחשבון שיצטרך לוותר על הדגלים שפחות חשובים לו. החרדים לא ויתרו על הדגל העיקרי שלהם וכך גם כל מפלגה שנכנסת לקואליציה לא תוותר על הדגל העיקרי שלה, אבל תתפשר על הדגלים האחרים.

כשאתה נלחם את המלחמות של האתמול, אל תתפלא אם תמצא את עצמך בפינות.

==

ישראל הלמון הוא מייסד ומנכ"ל פריים בריבוע