אתלטיקו מדריד סיימה את דרכה במונדיאל המועדונים לקבוצות עם טעם חמוץ בפה. למרות שניצחה במשחקה האחרון אתמול את בוטאפוגו המפתיעה מברזיל, בגלל הפרש שערים לא עלתה לשמינית הגמר מהמקום השני. מפלה כואבת עבור קבוצה ששווי הסגל שלה הוא 508 מיליון יורו. פי שלושה מאשר זה של בוטאפוגו, עם 163 מיליון יורו.

האדומים ממדריד פתחו רע את הטורניר, עם הפסד 0-4 לפאריס הגדולה. במשחק הזה הייתה נראית אתלטיקו אובדת עצות ומבולבלת כפי שלא נראתה הרבה זמן. למרות זאת, ההנחה הייתה כי הקבוצה תצליח לנצח את שני המשחקים הנותרים ותעלה מהמקום השני.

אך בוטאפוגו כמו יתר הקבוצות מברזיל, הוכיחה שהיא לא בובת ראווה בשלב הבתים, ניצחה את פאריס סן ז'רמן וכמעט הדהימה אתמול גם את אתלטיקו, אילולא יום מעולה של השוער יאן אובלק. יש לזכור שעד הדקה ה-87 במשחק אמש, הייתה בוטאפוגו במקום הראשון בבית בזכות הניצחון במחזור הקודם על פאריס.

הקבוצה מברזיל ששיחקה כמעט על מי מנוחות לא הייתה רחוקה להעפיל מהמקום הראשון ולעשות סנסציה עוד יותר גדולה, בבית קשה עם אלופת אירופה. אך, צריך גם להיות צנועים ולהודות שאתלטיקו מדריד שיחקה בסך הכללי טוב יותר אתמול, ושלטה למעלה מ-60% מהזמן בכדור. אך שוב, הקבוצה מריו דה ז'ניירו נראה היה, באה לשמור על תוצאת תיקו מכובדת יותר מאשר לנצח.

אתלטיקו מדריד שוב איכזבה
צילום: Yuri Turkov
/ Shutterstock

הקבוצה של דייגו סימאונה שוב מפשלת

נראה שכמו לא מעט קבוצות אירופיות מפוארות, אתלטיקו מדריד הגיעה לטורניר בהרגשה של "כבר עלינו לשלב הבא". הכנה לקויה של המאמן הארגנטינאי ומשחק לא איכותי בלשון המעטה, שוב פעם מונע מאתלטיקו לעלות לשלבים מכריעים של טורניר יוקרתי, ובגדול יוצאת מובכת בשנית.

הרבה שינויים ניסתה אתלטיקו לעשות בהרכב הקבוצה וסגנון הכדורגל בשנים האחרונות שלא צלחו. בקיץ 2019 הביאה את הרכש הנוצץ של אותה שנה ב-126 מיליון יורו – ז'ואאו פליקס. אולם, ילד הפלא לא סיפק את הסחורה שנה אחר שנה, מה שהוציא את הקבוצה מעט מאיזון.

סגנון הכדורגל לא היה אחיד והחלטי, וכאשר היה נראה שהקבוצה הולכת לעבר שינוי התקפי במערך הטקטי (לאחר שנים של כדורגל אגרסיבי והגנתי), קרסה פתאום – מה שגרם לה למכור שחקנים במטרה לשפר את המצב ולהביא שחקנים חדשים פחות מתאימים.

בתחילת העונה נראה היה שהעניינים חזרו לשגרה והנה אתלטיקו מדריד חוזרת לצמרת הטבלה שוב. עם שיא מועדון חדש של 15 ניצחונות רצופים בכל המסגרות (שנמשך עד חודש ינואר). עם שחקנים מתאימים שנבחרו בפינצטה כדוגמת אלברס, סורלוט, לה נורמן וגלאגר, עשה רושם שהאדומים בדרך לעונה גדולה. הקבוצה סיימה כאלופת החורף, הסגל היה עשיר ומרשים והדרך סלולה בפניה.

אולם, שוב פעם חלה ירידה חדה ופתאומית אצל השחקנים והקבוצה בהתאם ירדה למקום השלישי כמה שבועות אחרי. אפשר בוודאי לקשור זאת לגיל הצעיר של כמה שחקני מפתח שכנראה הושפעו מהלחץ. אפשר גם לקשור זאת לגורמים אחרים, אך בדומה לאתמול נגד בוטאפוגו, הקבוצה לא הכינה עצמה טוב לטורניר היוקרתי ופישלה בגדול.

רשפורד לברצלונה?

מהו החלק החסר בקבוצה?

בליגה הספרדית סיימה אתלטיקו כקבוצת ההגנה הטובה בליגה אחרי אתלטיק בילבאו. זה עם 30 שערים שספגה, רק שער בודד יותר מבילבאו. עם זאת, הקבוצה לאורך שנים התאפיינה כקבוצת הגנה אולטימטיבית, שהעדיפה בלמים חסונים, גבוהים ופיזיים מאשר טקטיים, טכניים ובעלי ראיית משחק מתקדמת.

נראה שהמצע הטקטי הזה של סימאונה עומד במבחן כבר שנים ארוכות, אך עם זאת הגיע הזמן לשנות את הקישור המגושם והאיטי שאפיין את הקבוצה במהלך השנים, ושהקשה עליה להתקדם ולשים חותם בכדורגל האירופי.

סימאונה מעדיף שחקנים טקטיים וממושמעים, כאלה שהם לא "חופשיים" מספיק על כר הדשא ויצירתיים בכדורגל שלהם. זאת אחת הבעיות הניכרות של הקבוצה. כדורגל שבלוני, שקוף, שקל לשחקני היריבות לקרוא ולבלום.

אז מה הפתרון? קשר בסדר גודל של דה בריינה, אודגרד, בלינגהאם או ברנרדו סילבה, כזה שיכניס מהירות, תחכום ויצירתיות שהקבוצה כל כך חסרה בחלק האמצעי של המגרש. למעשה השחקן היחיד של הקבוצה שנראה שעומד תחת הקריטריון הזה הוא חוליאן אלברס. חיזוק נוסף מאחוריו ללא ספק ישפר את הקבוצה ובוודאי יספק גם הנאה לאוהדים יוצאי הדופן של הקבוצה.

הקיץ עוד צעיר, ומעניין יהיה להסתכל קדימה ולראות אם הנהלת הקבוצה תצליח לייצר רכש איכותי כנאמר לעיל.