אתמול בשחרית התפללתי בבית כנסת K.J (קהילת ישורון) במזרח מנהטן, ונכונה לי שם חוויה מיוחדת. כדרך בתי כנסת אחרים כאן, מוסיפים בימים אלו "אבינו מלכנו" ופרקי תהלים בסוף התפילה. אך משנסתיימה התפילה, בעודי משוחח שם עם מישהו ממכריי, אני רואה שנכנסות לאולם בו התפללנו קבוצה של כ-20-30 נשים צעירות (בגילאי 30-40) עם מראה ניו יורקי טיפוסי: נעלי ספורט, מכנסיים, חלקן עם כובעי בייסבול לראשן ומתיישבות במושבים האחרונים של בית הכנסת. אחת מהן עומדת מול כולן ואומרת דבר תורה על הפרשה במבטא ניו יורקי טיפוסי, ומצטטת לא פחות מ"שפת אמת" על הפרשה.

תוך כדי דבריה ניגש אלי מאן דהו שזיהה אותי ובפיו בקשה. הוא מספר לי שקבוצת הנשים הצעירות האלו מביאות כל בוקר את ילדיהן לבית ספר רמז (דתי מודרני פתוח) הצמוד לבית הכנסת, ומאז ה-8 באוקטובר ההוא, כל יום, 5 ימים בשבוע (ביום ראשון כידוע אין כאן לימודים) הן מתכנסות בשעה זו לשמוע דבר תורה קצר ולומר תהילים לזכותם של חיילי צה"ל הפצועים ולהשבת החטופים. והן עושות זאת באופן קבוע מאז אותו יום!!! והוא פונה אלי ושואל "שמא מוכן אתה היום להוביל את אמירת התהילים הזו ולומר להן אחר כך כמה מילים?".

הייתי נסער. כמה שעות קודם לכן קיבלתי הודעה נוראה, על כך שטל מובשוביץ הי"ד שנהרג בעזה הוא חתן של זוג חברים שלנו, שהיו סטודנטים כשהיינו בשליחות באנגליה לפני למעלה מ-30 שנה. פגשנו אותם לפני כמה שבועות בחתונה, והם קרנו מאושר וגאווה (בצדק) כשסיפרו לנו על הבת שלהם שהיא קצינה בקבע ועל המשפחה הישראלית שבנו כאן בארץ. "ולכם השליחים, יש חלק בזה" אמר לנו אחד מהחבר'ה שלהם. "אתם הייתם המודל שדחף אותנו ארצה.." והנה באחת "נהפך לאבל מחולנו".. והשמחה הפכה לצער וכאב, המרסקים את הלב.

והנה כאן, במרחק אלפי קילומטרים מהארץ, קבוצת נשים צעירות בניו יורק השלווה מתכנסות מידי יום ביומו להתפלל על אחיהן ואחיותיהן בארץ. התרגשתי עד דמע. שיתפתי אותן במעט ממחשבותי, על הימים הגדולים שעוברים עלינו עכשיו, על חברים, בני משפחה ותלמידים רבים המשרתים עתה בגבולותינו (כולל כמה מתלמידיי הטייסים שמי יודע היכן בדיוק הם עכשיו..). אמרתי להן, שאני מאמין בכוחן של תפילות, ואני מאמין שתפילותינו יחד עם תפילותיהן כאן בניו יורק הרחוקה, הן חלק מהחוסן והייחוד של עם ישראל, ושלבטח הן גם עושות דבר גדול בשמיים. משום מה, כשקראתי בסוף את ה"מי שברך" לחיילי צה"ל בקושי עצרתי את דמעותיי. "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

==

הרב יהודה גלעד הוא רב קיבוץ לביא וראש ישיבת 'מעלה גלבוע'.