הרב הראשי לישראל לשעבר, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, פוסק כי השנה יהיה מותק להתחתן בימי בין המיצרים, ומתיר לערוך חתונות גם מי"ז בתמוז ועד ראש חודש אב. במכתב תשובה שפרסם הרב הדגיש כי מדובר ב"שעת הדחק שאין גדולה ממנה".
תחת הכותרת "פסק הלכה: קיום חתונות בימי בין המצרים בעת מלחמה", כתב הרב יוסף: "עקב המלחמה שבה אנו נמצאים, מלחמת "עם כלביא", ועל פי הוראת פיקוד העורף שלא לקיים התכנסויות של ציבור, התבטלו חתונות רבות באולמות ובשאר מקומות. רבנים ומורי צדק מכל העדות פנו אלינו בשאלה: האם ניתן לקבוע חתונות בימי בין המצרים, מ-י"ז בתמוז ועד ערב ראש חודש אב, ככל שיתאפשר לקיים אותן על פי הוראות כוחות הביטחון. ואמנם הרחבנו בנושא זה בילקו"י מועדים – ארבע תעניות, ובתמצית הדברים הנני להשיב:

לציבור הספרדים מעדות המזרח
ההולכים על פי מרן השולחן ערוך רבינו יוסף קארו (סימן תקנ"א, סעיף ב') – מצווה להינשא גם בימים אלו, כמנהג ירושלים עיר הקודש תובב"א, כפי שהעיד הראש"ל בעל "פרי האדמה" בשם "שולחן מלכים" (חלק ד', עמוד ד'). ואין חילוק בין אם החתן כבר קיים פריה ורביה או לא קיים. וזה נכון גם בכל שנה לימים כתיקונם, שאינם ימי מלחמה.
ואף מי שנוהגים להחמיר בכל שנה שלא לקיים נישואין בימים אלו, היות שכבר התבטלו חתונות רבות, ועתה על פי רוב החופות נערכות ברוב עם באולמות נישואין. וכשהנישואין נדחים מיום י"ז בתמוז ועד לאחר ט' באב, אין משיגים בקלות אולם לצורך החופה, להכיל את כל הקרואים לסעודת החתן והכלה, ובכך דוחים את החופה למספר חודשים עד שיתפנה האולם, ועל ידי כך נגרמים מכשולים וקלקולים חס ושלום. לכן יש לקבוע נישואין גם בימים אלו, ומצווה תיחשב לכל העושים כן. והמחמיר בזה יוצא שכרו בהפסדו.
ולאחינו האשכנזים
היוצאים ביד הרמ"א יש להורות: שאף שפסק הרמ"א (שס"א) שנוהגים להחמיר שאין נושאים נשים מיום י"ז בתמוז והלאה עד אחרי ט' באב, כבר כתבו האחרונים שיש להתיר למי שלא קיים מצוות פריה ורביה להינשא בימים אלו, ובפרט בימים אלה ימי מלחמה, שיש להורות להם בשופי להינשא ולא לעכב הנישואין בשל כך.
וכפי שכתב בערוך השולחן (אורח חיים, סימן תקנ"א, סעיף ו'), שאם הדבר מוכרח לישא בימים אלו יש להתיר, ורק בשבוע שחל בו ט' באב יש להחמיר. וכפי שכתב בשו"ת "לב אריה" (סימן י'), דמכיון שמניעת נישואין אחר י"ז בתמוז אינם אלא חומרא בעלמא, בשעת הדחק יש להתיר, באין לו אישה ובנים. ואין לך שעת הדחק כעת הזאת כפי שכתבנו.





תגובות
שאלה: מה פסק בעקבות המלחמה: מאז ה-7 באוקטובר AI: שאלו אותי" מה פסק בעקבות המלחמה: מאז ה-7 באוקטובר הרב יצחק יוסף בנושאים הקשורים למלחמה"? תשובה: מאז ה-7 באוקטובר, הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל, התייחס למספר סוגיות הלכתיות וחברתיות הנוגעות למלחמה, והבולטות שבהן כוללות: הכרזה על חטופים כחללים: הרב יוסף פסק, לאחר התייעצות עם גורמי מקצוע ומודיעין, כי מספר חטופים יוכרזו כחללים. פסיקה זו אפשרה למשפחותיהם לשבת שבעה, ולנשות החטופים הנשואים להיחשב כאלמנות ולהתיר להן להינשא בשנית, למרות שגופותיהם עדיין בשבי חמאס. פסיקה זו התבססה על נתונים ועובדות שלא הותירו ספק כי חטופים אלו נרצחו. קריאה לאחדות ונגד פגיעה בערבים: על רקע גילויי גזענות בעקבות המלחמה, הרב יוסף היה בין הרבנים הראשיים שקראו לתושבי ירושלים ולציבור הרחב לא לפגוע בעובדים ערבים. הוא הדגיש שהציבור הערבי הוא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. גיוס בני ישיבות: הרב יוסף התבטא בחריפות נגד פסיקת בג"ץ בנושא גיוס בני הישיבות,
למה מקצים למקלטים רק 100 מיליון ש'ח זה ביזיון, הפקרות וטיפה בים אפה הכסף? גנבים אפה הכסף? השופטים גונבים ליהודים את הכסף. החיים של היהודים הפקר. כל יהודי 1 שניצל שווה יותר מ-100 מיליארד שקל. זה בזיון. שכונות שלמות לא ממוגנות, חיי יהודים הפקר. השופטים בלי בחירות ממנים את עצמם בכוח, וגונבים לעם במשכורות שלהם את הכסף. צריך לקצץ לשופטים הגנבים במשכורת לקבוע בחוק שמשכורת של כל השופטים, פרקליטים, יועצים כמו מיירע ועובד מדינה לעולם משכורת לא תעלה מעל פי 3 משכר - מינימום. ואת כל עודף הכסף מאות מילירדי שקלים שישארו יש להקצות למיגון בתים בישראל ולבניית מקלטים. כל ישראל צריכה להיות עם מקלטים ברמה הגבוהה ביותר. ו"נשמרתם לנפשותכם". מבחינתי שכל יהודי יקבל מקלט כמו המקלט של ראש הממשלה. דם יהודי הוא לא הפקר. מספיק כבר עם השוד של כספי המדינה של השופטים הגנבים ושל עובדי המדינה שלא עושים כלום מסתובבים בשוק בזמן עבודה ולא נותנים שרות לעם. אתה בא אליהם הם מדברים בטלפון עם אימא שלהם ולא מטפ
ממשיך עם השטות, סכומי עתק הלכו למגזרים הכלולים בממשלה, אבל אותך מעניין השופטים. חכם גדול, אתה לא.
שיציג הצהרת הון ואח"כ ידבר. נראה כמו חמינאי מדבר כמו חמינאי הולך כמו חמינאי