תקשורת רדיו למרחקים ארוכים תמיד הייתה אתגר, במיוחד באזורים שבהם קשה לפרוס כבלים או להקים קווי ראייה ישירים. בעוד שגלי רדיו בדרך כלל נעים בקו ישר ומוגבלים על ידי עקמומיות כדור הארץ, תופעת "זירוי טרופוספירי" מנצלת את תכונות האטמוספרה כדי לעקוף מגבלה זו.

מהו זירוי טרופוספירי?

זירוי טרופוספירי הוא שיטה לתקשורת רדיו המשתמשת בפיזור של גלי רדיו בשכבת הטרופוספירה – החלק התחתון של האטמוספירה. במקום שאותות הרדיו יעברו בקו ישר, הם נשלחים לכיוון הטרופוספירה, שם הם מתנגשים בחלקיקים שונים (כגון מולקולות מים, אבק ושינויים בצפיפות האוויר) ומתפזרים לכל הכיוונים, כולל חזרה לכיוון הקרקע, מעבר לאופק. מקלט רגיש, הממוקם במרחק רב, יכול לקלוט את האותות המפוזרים הללו.

זירוי טרופוספירי
צילום: Gherzak / Shutterstock

מתי התחילה התופעה והשימוש בה?

הבסיס המדעי לתופעת זירוי טרופוספירי הונח כבר בשנות ה-40 וה-50 של המאה הקודמת. עם זאת, השימוש המעשי והנרחב בטכנולוגיה החל בשנות ה-50 וה-60. בתקופת המלחמה הקרה, הפכה השיטה לפיתרון תקשורת אסטרטגי עבור צבאות, שאפשר להם להקים קווי תקשורת אמינים ובטוחים גם באזורים מרוחקים, ללא תלות בתשתיות פיזיות פגיעות. קווי תקשורת אלו שימשו להעברת נתונים, קול ואפילו שידורי טלוויזיה.

למה משמש זירוי טרופוספירי?

בעבר, שימשה השיטה הייחודית בעיקר למטרות צבאיות ואסטרטגיות, במיוחד באזורים קוטביים וקשים לגישה. עם זאת, עם התפתחות טכנולוגיות לווין וסיבים אופטיים, השימוש בה פחת בתחומים אזרחיים רבים. למרות זאת, היא עדיין רלוונטית במקרים מסוימים, כגון:

  • תקשורת חירום ואסונות: במצבי חירום שבהם תשתיות תקשורת קורסות, מערכות זירוי טרופוספיריות ניידות יכולות לספק גיבוי חיוני.
  • אזורים מרוחקים: באזורים נידחים שבהם אין תשתית תקשורת אחרת, זירוי טרופוספירי יכול להוות פתרון יחיד.
  • יישומים צבאיים וביטחוניים: הטכנולוגיה עדיין בשימוש על ידי כוחות צבא ברחבי העולם, בשל עמידותה בפני שיבושים ויכולתה לפעול בסביבות קשות.

למרות שמדובר בטכנולוגיה "ותיקה", זירוי טרופוספירי נותר עדות מרתקת ליכולת של האדם לרתום את כוחות הטבע לצרכיו, ולפתור אתגרי תקשורת מורכבים.