זו ההזדמנות של הרבנים לעלות קומה

  (צילום: הדר בן שעיה)

ימים גדולים עוברים על העם היושב בציון

נמצאים אנו בנקודת מפנה היסטורית שטרם אנו מסוגלים לקלוט את היקפה ומשמעותה חובקת העולמות כחלק מאומה השבה לארצה ולעצמה ומכוננת את חייה מחדש בארץ מכורתה וכנדבך נוסף בתיקונה של המציאות. צה"ל על זרועותיו הביטחוניים השונים, בחסד ה', ומכח מסירות נפשם של גבורת לוחמינו מכה באופן הרואי בקשים שבאויביו בתושייה שעוד תהפוך למכוננת בתורות הלחימה הצבאיות שעתידים להילמד בבתי ספר לפיקוד בעולם.

הצורך בהנהגה רוחנית עליונה

במיוחד בימי הוד אלו, זקוקה החברה הישראלית לאמירה ולהתוויה ערכית ברורה ומאירה מההנהגה הרוחנית עליונה, שתרומם את רוחו של העם, תחזק את רוחו ותכוון לא להחמיץ את גודל השעה וסגולתה. הנהגה רוחנית שכזאת לא תסתפק בפירוט פרקי התהלים שראוי לאומרם בעת הזאת או לחילופין בהנחיות פרגמטיות להישמע לפיקוד העורף וכל כיו"ב. לכך כידוע לא צריך רבנות (…) האומה מייחלת לקבל מרבניה ומורי דרכה הרוחניים את הערך המוסף העליון שינסוך בה אמונה, קרבת ה', וודאות בצדקת הדרך בשעות הרות גורל אלו ויכוון את האופק הערכי שאליו ראוי לצעוד.

תפקיד הרבנות על פי הראי"ה קוק זצ"ל

מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מייסד הרבנות הראשית לישראל, ראה את תפקיד הרבנות כיוצקת את הנשמה והרוח לאומה במיוחד בפרק זה של שיבת ציון וקרא לה לא להסתפק במענה טכני לצרכים הדתיים. הרב מתאר בחריפות את המקום אליו הגיעה הרבנות עד לזמנו "ואולם בתקופות האחרונות באו סבות שונות וגרמו להתפוררות הכוחות ולהחלשת הרושם של הרבנות בחיינו הכלליים… הדיינות נעשתה בזמן האחרון למין פקידות שחציה חילונית; ההוראה ירדה מכבודה ונעשתה לכלי שימוש ארעי לנצרכים ולנזקקים לה; הדרשנות נמסרה למגידים, אשר מחוסר הרגשת אחריות ומחסרון תפיסת מקום הגון בחיי הצבור אזלה ונתדלדלה; הספרות וההשכלה הלאומית נעשו לדברים של חולין והופקעו לגמרי מחיי הקודש ומיסודה של הרבנות… וכה הלכה הרבנות ונתדלדלה ואיתה יחד ירד גם כבוד התורה, וההכרה הלאומית האמיתית, המקורית – אף היא הלכה ונחלשה".

מטרת הרבנות – להיות על מרום הפסגה

מהי אם כן עיקר מגמת הרבנות? "הרבנים צריכים לעמוד על מרום הפסגה של תחיית האומה ולהיות עמלים עם הצבור בכל פינות החיים של הבנין ושל היצירה הלאומית; ההשפעה של דבר ה' מוכרחת להיות מתפשטת על כל החיים.."

הצורך הקיומי בקול רוחני צלול

קטונתי מלתת עצות לגדולים ממני, אך ההרגשה אצלי ואצל רבים, כי ככל שהמלחמה מתמשכת ומעמיקה קיים במקומות רבים חסר אדיר בקול צלול וברור שייתן מענה רוחני בשעות גורליות בהם נכתבים פרקי היסטוריה משמעותיים בתולדות האומה הישראלית והעולם כולו, מלבד פוסקי הלכה זקוקים אנו לתלמידי חכמים הבהירים במחשבתם ובאמונתם שיפרשו עבורנו את המהלך האלוקי הנגלה לעינינו, האומה כמהה להנהגה שתאיר את דרכינו בעת הזאת ולא רק לדרשנות רדודה ומחויכת.

הרחבת תפקיד הרב בקהילה

הדבר נכון אף לקהילות וישובים באשר הם, מתפקיד הרבנים לתת מענה הרבה מעבר להנחיות הלכתיות פרטיות שהן חשובות אך לא ניתן להסתפק בהן. כאשר המענה מצטמצם לממד פרגמטי הוא מחניק את הנפש ויוצר תעוקת נשמה וזורע רדידות בהלכי החשיבה והדתיות הופכת להיות תלושה מהחיים, ובכך נוצרת תופעה משונה בתוככי הציבור הדתי, הנוהה לקבל מזור רוחני מתפיסות ניו אייג'יות מכל כל הבא ליד שאינן עולות בקנה אחד עם דרכה של תורה והשמרנים שבהם הופכים לחסידי דרשנים/ניות עממיים המרדדים את הגובה הרוחני שראויים הם לו. הציבור ברוחו זקוק למזון רוחני שיחבר את רוחו מעבר לכאן ועכשיו, וייתן פשר ומשמעות גם לאתגרי השעה הכואבים. אין המדובר במענה פסיכולוגי גרידא, אלא בעמל להנהיר את משמעותם האמונית של חלקם של הייסורים המהווים חלק ממערכה זאת.

הצורך במענה רוחני מעבר לפסיכולוגי

נוצרה מציאות אבסורדית בה השירות הפסיכולוגי ומחלקות הרווחה וכוחות הבטחון ברשויות השונות, הפכו לפס קול הדומיננטי בהנחיית התושבים, אין ספק שעושים הם מלאכת קודש, אך הציבור ראוי למשהו הרבה מעבר לכך, זקוק הוא להד קול מעודד המרומם את הרוח להבין ולהתחבר לגודל השעה ולשאוב כוחות ועידוד מגדולי הרוח שבחברה.

תפקיד הרב כמרומם רוח

אשרי הקהילות והיישובים שזכו להנהגה רבנית שמובילה, מנהיגה ומרוממת ולא עסוקה רק בפרקטיקה דתית, וכדבריו של הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל "כשם שהתורה לא באה לעולם כדי לפתור בעיות, כך גם תלמידי חכמים ורבנים לא באו לעולם לפתור בעיות. כשם שעניינה של תורה הוא להביא את דבר ה' אל העולם, להאיר בו את האמת האלוקית, לרומם את העולם כולו, כך גם תפקידם של ת"ח ורבנים הוא לעסוק בהבאת דבר ה' החי לעולם" (תפקיד הרב בישראל).

=======

לתגובות והארות : sbenshaya1@gmail.com ‏