המומחה חושף: זה הסיכוי להיפגע בממ"ד

דניאל בכמט, מומחה להגנה אווירית שמייעץ לפיקוד העורף, מתייחס ליעילות של חדרי הממ"ד, ומסביר מה הסיכוי להיפגע כשנמצאים בתוכו.

בפוסט ארוך שכתב בכמט, הוא כתב, בין היתר: "רבים שואלים על יעילות הממ"ד, במיוחד נוכח החשש מפגיעה ישירה. אך הסבר מעמיק של אופי הפגיעה מראה כי הממ"ד הוא אחד מאמצעי ההגנה היעילים ביותר עבור אזרחים".

סוגי הפגיעה מפגיעת טיל והמושג "שטח פגיע"

בכמט הבהיר כי כשראש קרב של טיל מתפוצץ, הוא גורם לשלושה סוגי פגיעות עיקריים: 1. גל הדף: שינוי פתאומי בלחץ האוויר, שעלול להיות קטלני. 2. רסיסים: חתיכות מהטיל עצמו שעפות במהירות אדירה. 3. רגמות: שברי קירות ורהיטים שהופכים בעצמם לרסיסים משניים. המדד המרכזי להערכת הסיכון הוא "שטח פגיע" או "שטח אפקטיבי" – השטח סביב אדם, שאם טיל יפגע בתוכו, האדם ייפגע קשה.

ממ"ד: שיפור הגנה דרמטי

בכמט מציין כי ככל שההתמגנות עולה, כך ה"שטח הפגיע" קטן. למשל: אדם חשוף בשטח פתוח: שטח פגיע של כ-5,000 מ"ר. לעומתו, אדם שוכב בשטח פתוח: שטח פגיע יורד לכ-1,000 מ"ר (הפחתה של פי 5). אדם בחדר פנימי במבנה לא ממוגן: שטח פגיע מצטמצם לכ-200 מ"ר (קירות המבנה סופגים חלק מההדף והרסס). אדם בממ"ד: בזכות בנייתו הייעודית לספיגת הדף, רסיסים ורגמות, השטח הפגיע יורד לכ-20 מ"ר.

כלומר, כניסה לממ"ד משפרת את מצבו של אדם פי 250 לעומת הימצאות בשטח פתוח, ופי 10 לעומת חדר לא ממוגן. רק מקלט תת-קרקעי עמוק יכול להגיע להגנה טובה יותר (שטח פגיע 0).

הסיכוי להיפגע בממ"ד: נמוך באופן יוצא דופן

לדברי בכמ"ט, הנתונים מדברים בעד עצמם והוא נותן דוגמא: אם תושב תל אביב נמצא בממ"ד בעת נפילת טיל בעיר (שטח של כ-50 מיליון מ"ר), הסיכוי שהטיל יפגע דווקא בשטח הפגיע של 20 המ"ר סביבו הוא כ-1 ל-2.5 מיליון! זהו סיכון נמוך יותר מסיכון בחציית כביש, ואף אם גרים ליד מטרה אסטרטגית, הסיכון עדיין נמוך מאוד.

ההיגיון שמאחורי הנחיות פיקוד העורף

לכן, מסביר בכמט, הנחיית פיקוד העורף להישאר בממ"ד ולא לנסות להגיע למקלט תת-קרקעי הגיונית לחלוטין. הסיכון שבתנועה למקלט (חשיפה לשטח פגיע של מאות או אלפי מ"ר) עולה בהרבה על הסיכון המזערי של פגיעה ישירה בממ"ד. חישובים מראים כי תנועה למקלט כדאית רק אם ודאי ב-99% שתגיעו בזמן ובבטחה.

לסיכום, אומר בכמט כי הממ"ד מספק הגנה יוצאת דופן וניתן לסמוך עליו בבטחה. שמרו על עצמכם!