תחקיר הקרב ברעים: המחנה לא נערך למתקפה קרקעית

מסמכי התחקיר המבצעי שנחשפים לראשונה מציגים תמונה קשה ומורכבת של אירועי הקרב במחנה רעים בשבעה באוקטובר, ומצביעים בבירור: צה"ל נכשל במשימת ההגנה על המחנה.

מדובר בכשל שעלה במחיר כבד ביותר: נפילתם של חיילים, פציעת לוחמים, חדירה של עשרות מחבלים לשטח הבסיס, והרס נרחב בתוכו. התחקיר, בראשות אלוף משנה יצחק אלפסי ובפיקודו של מפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף ירון פינקלמן, נערך במשך שנה שלמה וכלל שחזורים, חקירות שטח, ראיונות עם לוחמים וניתוח חומרים חזותיים מהאירוע.

חדירה מאורגנת נגד היערכות חסרה

בשעה 06:29 בבוקר החלה מתקפת הפתע הנרחבת של חמאס. כוח ייעודי של כ-60 מחבלים חדר אל מרחב מחנה רעים – מחציתם ריתקו את צומת הכניסה ואחרים חדרו לבסיס עצמו. מטרתם: לפגוע בלב הפיקוד האוגדתי, לבצע חטיפות, הרג והרס רחב. למרות התרעות שהגיעו מוקדם, הבסיס לא נערך בצורה מספקת. לא היה מענה אחוד לתרחיש מסוג זה, המערכות הקריטיות – כמו מצלמות אבטחה וכריזה – היו מושבתות, והתשתיות המבצעיות לא התאימו לאירוע בהיקף כזה.

קרב הבלימה בש"ג מציג: הלוחמים נלחמו בגבורה, הפיקוד נותר מבולבל

כוח מצומצם של קצינים, גששים וחיילי המחנה ניסה לבלום את המתקפה בשער הכניסה. הקרב נמשך כ-30 דקות במהלכן נעצרה חדירת האויב לזמן קצר, אך פרק הזמן לא נוצל להיערכות אפקטיבית להגנה פנימית. הקרב כלל התמודדות תחת אש מקלעים, רימונים, וחדירה דרך פרצות בגדר. הכוחות פעלו בנחישות וחתירה למגע, אך ללא שליטה ברורה של המפקדה, וללא תגבור מיידי מגזרת הלחימה.

חדירה עמוקה – קרבות מחדר לחדר

לאחר חדירה לשטח הפנימי, נערכו קרבות קשים במגורי החיילים, מפקדות וחמ"לים. חלק מהכוחות הצליחו לבלום חדירה לאזורים רגישים, אך המחבלים פגעו קשות בתשתיות, במתקנים חיוניים ואף חיסלו אזרחים וחיילים שנמלטו ממסיבת "הנובה". מתוך הלחימה נרשמו גם רגעים של גבורה יוצאת דופן – לוחמים כמו רס"ן עידו יהושע וסרן רום שלומי ז"ל נלחמו עד הרגע האחרון תוך סיכון עצמי גבוה, ונהרגו תוך ניסיון לחלץ ולגונן על חבריהם.

התגבור שלא הגיע

כוחות מיוחדים כמו יחידה 5101 הגיעו רק לאחר מספר שעות. במקביל, ההיערכות הכללית והתגובה של פיקוד האוגדה הייתה איטית ומבולבלת. חלק מהכוחות כלל לא תודרכו על המתרחש, והיו ניסיונות של שליטה טקטית בשטח ללא תיאום מערכתי.

המסקנות החמורות

בין המסקנות שהוצגו בתחקיר:

• המחנה לא נערך כראוי לתרחיש של מתקפה קרקעית.

• חסרה כשירות מבצעית, הן בתשתיות והן ברמת ההפעלה של הלוחמים.

• שיטת ההגנה לא התאימה לפערים ולא תורגלו תרחישים דומים.

• אין שליטה ובקרה מלאה על שערי המחנה, דבר שאפשר חדירה של אזרחים ומחבלים גם יחד.

• כוחות תגבור גזרתיים לא הגיעו בזמן, בשל מעורבותם בלחימה בגזרות אחרות.

לסיכום, התחקיר מציג תמונה הרואית של הקרבה עילאית מצד הלוחמים בבסיס מול כשל שיטתי נרחב בפיקוד האוגדתי. מערך ההגנה הצבאי במחנה 'רעים' לא היה ערוך ליום שבו יהפוך יעד מרכזי במתקפת טרור בקנה מידה חסר תקדים. החזרת האמון במוכנות המחנות הקרביים תלויה ביישום רפורמות עומק בתרבות המבצעית, במבנה ההגנה, וביכולת הפיקוד לשלוט ולתאם בזמן אמת.