נתחיל מהסוף. רצוני להזהיר, ממש לזעוק שככל הידוע שבעה באוקטובר נוסף עומד מעבר לפינה – וזאת בתמיכתם ובעידודם של ארגוני ימין. ובהרחבה: מוקדם יותר היום, התפרסם כאן טור דעה של סוזי דים המזהיר מפני ההשלכות ההרסניות לשיטתה של קידום חוק הגיוס.
סוזי היא אישה עתירת זכויות, אבל הפעם היא טועה. שלוש טענות מהותיות העלתה דים, אשר כל אחת מהן, לשמחתי או לצערי, שגויה: 1) קידום חוק הגיוס יפרק את הקואליציה; 2) הכוורת איתה מתייעץ אדלשטיין בעבודתו על החוק מורכבת מאנשי שמאל; 3) חוק הגיוס אינו הדבר הדחוף ביותר הנמצא על הפרק.
כלב נובח אינו נושך
אילו המפלגות החרדיות היו מעוניינות באמת בפירוק הממשלה, הן היו עושות זאת מזמן. דא עקא שלמפלגות האשכנזיות אין מספיק כח אלקטורלי כדי לאיים על הממשלה, ולש"ס אין שום אינטרס ללכת לבחירות. דרעי יודע שקהל הבוחרים שלו לא יסלח לו על הפלת ממשלת ימין בזמן לחימה וכמו יהדות התורה גם הוא מבין שאף מפלגת אופוזיציה לא תוכל להציע לו יותר ממה שהציע לו אדלשטיין. לא זאת אף זאת, אם סוגיית הגיוס לא תיפתר בכנסת הזו היא תהפוך לנושא הדגל של הבחירות הבאות. המצביעים לא יסלחו לנו אם נפקיר את בטחון המדינה משיקולים קואליציוניים והם יבואו איתנו חשבון בקלפי. לכן, אי העברת חוק גיוס עכשיו מחזקת בעיקר את בנט ואת גולן בבחירות הבאות.
תנועת השמאל הקיצוני "הליכוד מתגייס"
בניגוד לטענות שהועלו על "חמשת האנשים איתם מתייעץ אדלשטיין", פורום ארגוני המילואים (אשר כותב שורות אלה נמנה על חבריו) כולל גופים כמו "הליכוד מתגייס" (מזמין את הקוראים להפוך כל אבן באתר שלנו ולחפש שם אנשי שמאל וכמו פורום המילואימניקים הדתי לאומי.
אמת היא שהפורום כולל גם ארגונים ללא שיוך ופוליטי ואף ארגונים המזוהים עם האופוזיציה (לא, "אחים לנשק" אינם ולא יהיו חלק מהפורום), אך דווקא השותפות עם ארגונים מחוץ לגוש הימין היא שמאפשרת לנו לדרוש מהאופוזיציה לפרוס רשת בטחון אשר תאפשר לממשלה להעביר את חוק הגיוס. במקום להעלות ספקולציות על תפיסות עולמם של חברי הפורום, אני מזמין את דים לקרוא את הדברים שהעלנו על הדפוס באין-ספור פלטפורמות והזדמנויות. שני דברים לא ימצאו שם: לא קריאה לסרבנות ולא קריאה להפלת הממשלה.
חוק גיוס אמיתי הוא צו השעה
נסיים במה שהתחלנו איתו, המרחק בין ישובי השרון לבין ערים ערביות ביו"ש קטן מהמרחק בין עזה לישובי העוטף. לאף אחד מקוראי דפים אלו אין ספק באשר לסכנות הנשקפות לעם ישראל משטחי הרשות, ומן הגבולות הפרוצים עם ירדן ומצרים. מי שחושב שצה"ל, בגודלו הנוכחי יכול לפרוס שתי חטיבות חי"ר ושריון בבקעה, לאבטח את ישובי גב ההר, להגן על גבול לבנון, להיפרס ברמת הגולן ולשמור על ישובי העוטף – משלה את עצמו.
כדי להגן על העם היושב בציון צה"ל חייב לפחות עוד חמישה עשר אלף קרביים ותומכי לחימה. לא היום, אתמול. ומערך המילואים, השחוק והעייף הוא לא פתרון ארוך טווח – הוא פלסטר שעולה ביוקר הן לכיס והן למרקם החברתי של העורף הישראלי. לכן, דווקא מי שההתיישבות היא נר לרגליה צריכה לדעת שאין התיישבות בלי צבא, ושאין צבא בלי חיילים.
שקט הוא רפש
לסיכום, חוק הגיוס לא יפרק את הקואליציה. וגם מי שחושש (בצדק) מפירוק הממשלה בעת הזו, צריך להפנות את מרצו ואת כעסו לאלו אשר האינטרסים הצרים שלהם חשובים להם מביטחונה של המדינה. מי שמוכן לפרק ממשלה בזמן מלחמה, כדי לא לקחת חלק פעיל בשורות הצבא הלוחם הוא זה שצריך להיות מושא הביקורת. לא אלו שעזבו בית ומשפחה בשבעה באוקטובר ונמצאים מאז בשירות ארוך של מילואים, ולא מי שעושה ימים כלילות במציאת פתרון שיאפשר להביא גיוס אמיתי של כלל אזרחי ישראל תוך התחשבות בצרכיהם של אחינו החרדים.
ההיסטוריה זוכרת אימפריות רבות שנפלו בגלל מצביאים שהתעקשו לנצח קרב בודד אך לא השכילו לראות את המערכה כולה. מי שמוכן לטאטא מתחת לשטיח את הצורך המיידי בהגדלת הצבא באמתלה של שקט קואליציוני גורר את ישראל לנצחון פירוס נוראי אשר יעלה במקרה הטוב בשלטון הימין ובמקרה הרע בחיי אדם.
=======
ד"ר נמרוד מדרר הוא רס"ן במיל' וממובילי תנועת "הליכוד מתגייס" אשר מאחוריו מעל 200 ימי מילואים מאז השבעה באוקטובר
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
