ההחלטה הנכונה של נפתלי בנט

הרבה טעויות עשה נפתלי בנט בחודשים האחרונים, אבל נדמה שהחלטה אחת טובה יכולה להחזירו אותו למסלול הנכון. מערכת הבחירות האחרונה לא הייתה הצלחה גדולה בלשון המעטה. לא רק הירידה בכח המפלגה אלא בעיקר המתחים שנוצרו בין הבית היהודי והליכוד, בין הפעילים ובין הנהגת המפלגה ואפילו בין חברי הרשימה ליו"ר.

הבטחות הבחירות שדיברו על תיק המשפטים והתיק לבטחון הפנים נגוזו מיד עם סגירת הקלפיות ואחריהם הגיעו דרישות לתיק החוץ – דרישה יוקרתית אך בלתי קשורה לציבור המצביעים של בנט – מה שעורר זעם בתוך מרכז המפלגה. בעיקר על רקע הויתור על תיק החינוך.

צריך להזכיר כי משרד החינוך הוא המשרד הגדול ביותר אחרי משרד הבטחון – תקציב של 40 מיליארד שקלים בשנה, ואחריות על עיצוב החינוך של הנוער. הבריחה של בנט מהמשרד – עוררה בצדק את הזעם של המגזר – שרואה את עצמו מחנך גם כשהוא עוסק בעריכת דין או בראיית חשבון. משרד החוץ אולי ייתן מענה לטווח הקצר והבינוני עבור מדינת ישראל, אבל משרד החינוך ייתן תשתית לטווח הבינוני והארוך עבור עם ישראל שממנו נגזר גם היחס לארץ ולמדינה.

הזדמנות לתיקון

לא ברור מה גרם לבנט לחזור בו ולקחת את תיק החינוך. הלחץ מהמגזר? הניסיון לצאת מהמו"מ הקואליציוני עם הישג כלשהו (שר שלישי למפלגה)? כך או כך, לבנט יש הזדמנות לשנות, ולהתחיל משהו חדש בשלוש החזיתות בהם הוא מתמודד.

במישור האישי – בנט יכול להמשיך את המהפכות החיוביות שהתחיל במשרד הכלכלה ואולי אפילו ליישם אותן במשרד החינוך. עידוד התחרות בהוראה, פירוק הסתדרות המורים עם ימי החופשה השערוריתיים, ובעיקר הוספת תכנים ציוניים ויהודיים למערכת החינוך הן משימות שבנט יכול לקחת על עצמו, בטח כשהוא מרכיב חשוב בקואליציה. הישגים בחינוך לוקחים זמן, אבל הממשלה הבאה צפויה לכהן ארבע שנים, כך שבסופה בנט יוכל להציג את הישגיו האישיים במשרד הקשה והתובעני הזה. הצלחה של בנט במשרד החינוך, תמנף אותו – כפי שעשתה לגדעון סער – להיות שותף בכיר ואפילו מועמד לראשות הממשלה גם בקדנציה הבאה.

במישור המפלגתי – בנט יכול להרגיע את אנשי המרכז. לציונות הדתית יש צרכים חינוכיים נוספים (לימודים כפולים של קודש וחול,  מסגרות ייחודיות ועוד) וכעת יהיה מי שיוכל לסייע למוסדות החינוך המשוועים לתקציבים. גם מינויים כאלה ואחרים יכול להרגיע מספר חברי מרכז רגזנים, ובכך לתת לעצמו עוד כמה שנים של שקט במפלגה שמתחילה להשמיע קולות.

ובמישור הרחב יותר – אחרי כהונת השר מ'יש עתיד' יכול בנט להחזיר את ההתמקדות במערכת החינוך על צבירת ידע ואפילו הישגים, במקום "הלמידה המשמעותית" שסרסה כל יכולת להצטיין. אם בנט יביא את השקפת עולמו לתוך מערכת החינוך – אז כל תלמיד יצטרך ללמוד על ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל – במידה כזו או אחרת. מקצוע האזרחות יחזור להיות "יהודי ודמוקרטי" ולא כמשקיף  מטעם האו"ם. ההיסטוריה תתן זיקה לערכי הציונות ולא יקרה כלום אם ילמדו גם קצת יהדות בבתי הספר החילוניים.