ישראל נושע בד' תשועת עולמים, אשרינו שזכינו לעמוד על גב דורות ישראל שקדמו לנו, ולנשום אוירא דארץ ישראל, לראות בעיני הבשר שלנו את גאולת ישראל במדינת קודשו!

יש לנו ממשלה, יש ראש ממשלה, חילות בית דוד שבו למקומם בצבאנו, יצאנו מן ההפיכה ואנו עומדים טרוטי עיניים מהאור המסנוור של גאולת ד'. מתעוררים, מתנערים, נושא ד' פניו אלינו.

שב ד' שבותנו, ואין מי שיוכל להפריע את מהלך הקודש. אין זה בגדר אתחלתא דגאולה, אלא אמצעיתא דגאולה, רק עוור לא יביט מעשי ד' וידו הנטויה עלינו לטובה.

היום הגדול והקדוש, יום עצמאותנו המדינית, יום סיום הגלות הארורה וחזרת השכינה לירושלים, חזרת ישראל לנחלתם, יום בו התנערה כנסת ישראל וקמה מעפרה, יום בו אנו בו אנו מביטים על אלף אלפי ריבבות תלמידי חכמים העוסקים בתורה במדינתנו בגוונים שונים מתוך יראת שמים, יום בו אנו מביטים בפניו השוחקות של בורא העולם ומנהיגו השב שבות עמו.

כולנו, כל מי שבשם ישראל יכונה ויש בו תום וישרות, אינו יכול להכחיש את מעשה אלהים זה.

ביום העצמאות נחזק את אחדותנו, ונשתדל יותר להופיע את מגמת התחיה שעדיין לא הופיעה בשלימות- ממלכת כהנים וגוי קדוש, מלכות היונקת מתורה ויראת שמים, בראשה מקדש ובית דוד.

אנו בדרך לשם, הכלים כבר נבנו בגלות בידי האומה ותורתה, ונותר לנו רק להביט לשמים ולשים לב מי אנו ומה יכולתנו, מה ד' דורש מעימנו כאומה- הופעת התורה במכלול החיים הממלכתיים והפרטיים באמונה, בנבואה, בדביקות שמחה. אנו יכולים לעשות זאת, בהסברה שכל העם מחכה לה כמים חיים.

ביום זה רק מחייכים, רק מאירים, רק מהללים בברכה את ד'. שום עצבות אין בו. מתוך שמחה, מתחזקים כפליים לאקמא שכינתא מעפרא בגאולה השלימה. עברנו את האתחלתא, הנה הנה הוא בא.