בני עקיבא, תנועת הנוער המרכזית של הציבור הדתי לאומי, חוגגת 96 שנות פעילות (לפי התאריך הלועזי) שמשלבות בין מחויבות לערכי התורה והעבודה, בין מורשת יהודית לבין עיצוב דור צעיר ועתיד ישראל.

במהלך כמעט מאה שנותיה, התנועה לא רק חינכה אלפי צעירים, אלא גם הייתה חלק בלתי נפרד מהתפתחותה הרוחנית, החינוכית והחברתית של העם היהודי בארץ ובעולם.

הנה עשרה דברים שלא ידעתם על בני עקיבא:

1. בני עקיבא היא תנועת הנוער המרכזית של הציבור הדתי לאומי בישראל, והשלישית בגודלה במדינה בכלל.

2. שמה של התנועה נגזר מרבי עקיבא, סמל של גבורה יהודית ומסירות ללימוד תורה, והוצע על ידי אברהם קסטנבוים, מראשוני מייסדי התנועה.

3. למרות שהוקמה רשמית ב־6 במרץ 1929, נקבע ל"ג בעומר באותה שנה כיום ההולדת הרשמי, לאחר שהגיע מספר חברי התנועה ל־80.

4. התנועה נוסדה בירושלים על ידי יחיאל אליאש, מנחם חרובי וחברים נוספים מהפועל המזרחי, כתנועה מעורבת – לבנים ולבנות כאחד.

5. סמל התנועה מבטא את האתוס המרכזי שלה, "תורה ועבודה": לוחות הברית, עלי זית, שיבולת שעורה, חרמש וקלשון, והאותיות ת' ו־ע' המסמלות את התורה והעבודה בהתאמה.

6. מוטו התנועה, שנוסח על ידי שלמה זלמן שרגאי, הוא "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה" – ביטוי של ערכים ציוניים־דתיים שמלווים את בני עקיבא מאז.

7. הרב משה צבי נריה, שהצטרף לתנועה בעידודו של הראי"ה קוק, הפך לרב התנועה והוביל את הזרם התורני שהביא בין השאר להקמת ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה בשנת 1939.

8. הרב נריה גם חיבר את המנון התנועה ב־1932 וערך במשך שנים את ביטאונה "זרעים", מה שתרם לעיצוב דרכה החינוכית־אמונית.

9. מתתיהו רוטנברג היה המזכ"ל הראשון של בני עקיבא.

10. לצד כל ההצלחות, התנועה זוכרת גם רגעים קשים: ארבעה מחבריה נרצחו בפולין לאחר השואה, בדרכם לוועידה עולמית.

בני עקיבא ממשיכה להוות מוקד השראה לדורות של צעירים המחפשים לשלב אמונה ומעשה, תורה ועבודה, ולתרום לבניין החברה הישראלית.