שורדת השבי ארבל יהוד השתתפה הבוקר בוועדת החוקה של הכנסת, סיפרה על תנאי השבי ושלחה מסר למקבלי ההחלטות כשהיא דורשת את שחרורם של החטופים.

בפתח דבריה אמרה יהוד: "אני ארבל יהוד, יהודייה גאה ששרדה לבדה את השבי הנורא בידי ארגוני המחבלים בעזה במשך 482 יום עד שחזרתי לחיק משפחתי ועמי ובאתי לזעוק את זעקתם לשחרורם של יתר אחיי ואחיותיי המצויים עדיין שם.נראה לכם הגיוני ונכון שאני היא זו שצריכה להיות פה ולזעוק את זעקתו לחופש של אריאל אהובי, של דוד אחיו ושל יתר בני הערובה? הם שם כבני ערובה לחיי המחבלים ולהישרדות ממשלת נתניהו״.

עוד סיפרה על ימי השבי שחוותה בעזה: ״כשהייתי שם חשבתי שמשפחתי וממשלת ישראל יפעלו לשחרורי כמטרה העליונה האחת והיחידה, צדקתי לגבי משפחתי אך לא לגבי הממשלה שבוחרת גם היום 591 יום מפרוץ המלחמה להמשיך בדרך הצבאית שמסכנת את חייהם של בני הערובה.את שריקות הטילים רעמי הפגזים וההדף שלהם חשתי על גופי ובלילה של חילוץ לואיס ופרננדו ברפיח כאשר הוחזקתי בקרבת מקום בחרתי להיפרד ממשפחתי כי הרגשתי שזהו יומי האחרון״.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ארבל יהוד (צילום: ערוץ הכנסת)

״כאשר נפגעו קרובי המשפחות שהחזיקו בי הוכיתי קשות והושלכתי לבידוד ללא מזון״

ארבל המשיכה וסיפרה על תנאי החזקתה: ״תדעו לכם שכאשר נפגעו מפעילות צה"ל עזתים שהיו קרוביהם של חלק מהמשפחות שהחזיקו בי, הוכיתי קשות והושלכתי אף לבידוד למשך ימים ארוכים ללא מזון הראוי למאכל אדם וברמת היגיינה כמו במחנות הריכוז בשואה.שרדתי כי שמרתי על התקווה והמחויבות לחזור למשפחתי ובעיקר לילדיו של אחי דולב לאחר שנודע לי על מותו, המחויבות הזו ליוותה אותי דקה דקה במשך 482 יום וגם ברגעי הייאוש כאשר הושפלתי וסבלתי מטרור פסיכולוגי וניסיונות לשבור את רוחי מידיהם, לא נשברתי.במצב זה ואף גרוע מזה עוברים הימים והלילות על יקירינו שם.אני דורשת מכם שרי הממשלה חברות וחברי הכנסת לפעול להפסקת הלחימה ולהחזיר אותם אלינו״.

לדבריה: ״כמי שהייתה שם אני יודעת שרק בדרך של משא ומתן הדבר אפשרי. אין בעיני המחבלים ערך לחייהם שלהם ולחיי האזרחים בעזה ומותם במלחמה ממש לא מרתיע אותם.אנחנו לא כמוהם ביחס שלנו לערך החיים ולכן עליכם לשחרר את יקירינו ולמנוע את מותם שלהם ואת שפיכות הדמים של החיילים הבנים האבות והאחים של כולנו ולהביא לקבר ישראל את החללים.

מסע השיקום שלי ושל יתר שורדי השבי לא יכול להתחיל עד שכולם יחזרו. אנחנו פיזית אמנם פה אך נפשית אנחנו עדיין בשבי איתם.שרי הממשלה, חברות וחברי הכנסת הביטו בי ותראו את מי הפקרתם ואת מי בחרתם להקריב כפתרון לבעיית עזה, כמוני ישנם בשבי עוד 58 אזרחים ואזרחיות ישראלים שלא רק סובלים אלא הם גם מתים״.

בסיום דבריה פנתה למקבלי ההחלטות והפצירה בהם לשחרר את יתר החטופים: ״ידיכם יהיו מגואלות בדמם ובדם החיילים אם לא תעצרו את המלחמה. כהורים וכסבים מבקשת שתראו את בני הערובה כילדים וכנכדים שלכם והביאו אותם חזרה למשפחת עם ישראל.ולכם אזרחי המדינה אני קוראת לכל אחת ואחד מכם לצאת לרחובות ולעצור את מהלך החיים במדינה עד להשבת כל בני הערובה כי מבלי שהם ישובו החיים לשיקום והנרצחים לקבורה לא נחזור להיות העם שהיינו, המדינה שבה בחרנו לחיות ושאליה חזרו אבותינו לאחר 2000 שנות גלות".