ב18 במאי 1965, התעוררה ישראל לבשורה קשה וכואבת: המרגל אלי כהן, שפעל בסוריה למען ביטחון המדינה, הוצא להורג בתלייה בכיכר המרכזית בדמשק. 60 שנה חלפו מאז, אך שמו של כהן נותר חרוט בלב האומה – כסמל לגבורה והקרבה.

חייו ודרכו למודיעין

אליהו (אלי) כהן נולד באלכסנדריה שבמצרים בשנת 1924. לאחר שעלה לישראל, שירת בצה"ל ופנה ללימודי הנדסה, אך ייעודו האמיתי נמצא בנתיב אחר – עולם הצללים של המודיעין. כהן גויס למוסד והחל לעבור הכשרה מורכבת וזהות חדשה נרקמה עבורו – כאמל אמין ת'אבת, איש עסקים סורי עשיר שחזר לדמשק מארגנטינה.

בין השנים 1961–1965 פעל כהן בלב החברה הסורית. הוא הצליח לחדור לצמרת הפוליטית והצבאית במדינה, ובזכות קשריו עם בכירים רבים, כולל אנשי ממשל וצבא, הצליח להעביר לישראל מידע מודיעיני חסר תקדים באיכותו ובעומקו.

מידע ששינה את פני ההיסטוריה

לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל באותה עת, העיד על תרומתו הבלתי ניתנת למדידה של כהן ואמר: "מעשיו של אלי כהן חסכו למדינת ישראל חטיבות רבות של חיילים, והמידע שהביא לפני מלחמת ששת הימים היה מידע שלא יסולא בפז, והביא לניצחון הגדול במלחמת ששת הימים."

המעצר והחקירה

בינואר 1965, לאחר שידור רדיו שביצע מביתו, אותר מיקומו באמצעות טכנולוגיה סובייטית שעמדה לרשות הסורים. ב־24 בינואר הודיעה סוריה רשמית על מעצרו. כהן עונה קשות במשך ארבעה שבועות. משפטו נפתח ב־22 בפברואר 1965 בבניין המטה הכללי הסורי, והתקיים בדלתיים סגורות. אף עיתונאי או עורך דין לא הורשה להשתתף.

מדינת ישראל ניהלה מאמצים דיפלומטיים נרחבים להצלתו. מתווכים נשלחו לדמשק והציעו תמורת שחרורו כספים, מידע רגיש, ציוד רפואי ותרופות. אך המשטר הסורי סירב לכל ההצעות.

ההוצאה להורג

בשעות הבוקר המוקדמות של 18 במאי 1965, כחמישה חודשים לאחר שנלכד, נעה שיירה צבאית קטנה בדמשק. היא עצרה בתחנת המשטרה מול כיכר אל-מרג'ה בלב העיר, לשם הובא כהן. למקום הגיעו קצינים בכירים, אנשי תקשורת – וגם התליין הראשי של סוריה, אבו סלימאן.

הרב ניסים אנדיבו-כהן, הרב הראשי של קהילת יהודי דמשק, הורשה לפגוש את כהן ולערוך איתו את התפילות האחרונות. לימים העיד הרב: "פגשתי אדם שבור, ועם זאת אדם נחוש שביקש להודיע לבני משפחתו שמילא את חובתו עד תומה ונשאר נאמן לעמו ולארצו."

כהן הוצא להורג בפומבי בכיכר המרכזית של העיר.

המכתב האחרון

זמן קצר לפני מותו, כתב כהן מכתב מצמרר לאשתו נאדיה, בו נפרד ממנה ומילדיהם:

"נאדיה יקירתי, משפחתי היקרה! אני כותב אליכם מילים אחרונות אלו בתקווה שתישארו תמיד מאוחדים… אני מבקש מאשתי שתסלח לי, שתדאג לעצמה ושתעניק השכלה טובה לילדינו… יום יבוא וילדי יהיו גאים בי. ולך נאדיה יקירתי, את רשאית להינשא לגבר אחר למען יהיה אב לילדינו. בנושא זה את חופשיה לגמרי… התפללו לעילוי נשמתי."

אלי כהן הותיר אחריו אישה – נאדיה, ושלושה ילדים. הוא היה בן 41 במותו.

זיכרון ומורשת

גופתו של אלי כהן טרם הובאה לקבורה בישראל. ממשלות ישראל לדורותיהן ממשיכות לפעול להשבתו. לזכרו הוצבה אבן בבית העלמין הצבאי בהר הרצל. מדרשת המוסד נקראת על שמו, ובשנת 2013 נחנך "שביל אלי כהן" ברמת הגולן – מסלול המבקר באתרים שבהם פעל כהן במהלך שירותו החשאי.

הסיפור שלו הונצח גם בתרבות הפופולרית, בספרים, סרטים וסדרות, הבולטת שבהן היא סדרת הדרמה "The Spy" בהפקת נטפליקס, בכיכובו של סשה ברון כהן.

60 שנים לאחר מותו, אלי כהן עדיין זכור כאחד מגדולי הלוחמים החשאיים של ישראל – אדם שפעל לבדו, בלב אויב, ותרומתו לביטחון המדינה תישאר חרוטה לעד בזיכרון הלאומי.

לאורך השנים נעשו ניסיונות רבים להשיב את גופתו לקבורה בישראל, ובתקופה האחרונה אולי נרשמה התקדמות משמעותית: על פי דיווח בלעדי של ערוץ "אל-ערביה" הסעודי, במסגרת מבצע חשאי של סוכני מוסד בשיתוף חמושים מקומיים בשטח סוריה, הוחזרו לישראל ארבע גופות, ואחת מהן נבדקת כעת באפשרות שהיא שייכת לאלי כהן. אם יוכח שאכן מדובר בגופתו של כהן, יהיה זה רגע היסטורי וסגירת מעגל מרגשת עבור משפחתו – ועבור עם שלם שלא חדל לזכור ולהוקיר את פועלו.