כל שנה מחדש זה קורה. שבוע לפני ל"ג בעומר, פתאום כולם נזכרים שאכפת להם מאיכות הסביבה.

הם מעלים גרפים על ההתחממות הגלובלית, משתפים פוסטים על כמה "העשן של המדורות הורס את כדור הארץ", ודואגים להזכיר לנו — בשם הדורות הבאים —שאסור בשום אופן להדליק מדורה.

עוד שבועיים אותם אנשים יארזו למזוודה בגדים טרמיים ויטוסו לסקי בבולגריה, ובעוד חודשיים לאיי סיישל, אבל איכשהו דווקא מדורות קטנות של ילדים זה מה שמטריד את מנוחתם.

לתומי, חשבתי שהבעיה המרכזית היא סכנת שריפות, והאמת? זה טיעון לגיטימי. אבל בשנים האחרונות ואני מניח שגם השנה, המדורות יוגבלו לאזורים ייעודיים, הכבאים יתכוננו מראש, והסיכון יצומצם למינימום.

אז מה עכשיו? עכשיו אומרים לנו שמדובר במשבר אקלימי. שהמדורות פולטת CO₂ שגורם להתחממות הגלובלית.החלטתי לבדוק בעצמי.

טיסה הלוך-חזור מתל אביב לבולגריה (יעד יחסית קרוב) פולטת בין 300 ל־400 ק"ג של CO₂ לנוסע. לעומתה, מדורה ממוצעת של 50 ק"ג עץ (שבה משתתפים כ־25 ילדים) פולטת כ־82.5 ק"ג CO₂.

מתמטיקה פשוטה: טיסה אחת של אדם = הנזק של ארבע מדורות = 100 ילדים.

אז מה ההיגיון? באיזו זכות מי שטס לפחות פעם בשנה לחו"ל ויש לו 2 מכוניות בחניון, מטיף לילדים על נזק סביבתי?

מצאתי שני הסברים: הראשון, כמו שנאמר במסכת קידושין: "כל הפוסל – במומו פוסל". והשני, קצת פחות נעים: כל מה שמריח מסורת – ישר עושה להם אלרגיה. המדורה מפריעה לא בגלל העשן – אלא בגלל הריח של מסורת.

==

ידידיה הס-גרין, (16.5) וחצי, בוגר תכנית מגשימים AI, תלמיד בישיבה התיכונית יבנה בחיפה ובאוניברסיטה הפתוחה.