בירת עומאן, מוסקאט, מארחת היום את הסבב הרביעי של שיחות הגרעין בין איראן לארצות הברית – אך נראה כי הפערים בין הצדדים רק העמיקו. על פי דיווחים דיפלומטיים, השיחות הגיעו למבוי סתום סביב סוגיות מהותיות, ובראשם דרישות סותרות בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית.

בראשות המשלחת האיראנית עמד שר החוץ עבאס עראקצ'י, שהדגיש כי לאיראן "זכות בלתי ניתנת לערעור" להעשיר אורניום, וסירב לדון בפירוק מתקני ההעשרה המרכזיים בנתנז, פורדו ואיספהאן. מנגד, שליח ארה"ב, סטיב ויטקוף, הציב דרישה חד-משמעית לפירוק מלא של מתקנים אלו – דרישה שלא הייתה בהסכם תחת ברק אובמה ב-2015 אך נחשבת קריטית לשיפור ההסכם בעת הנוכחית.

איראן הביעה נכונות לבצע מגבלות חלקיות על תוכניתה, כולל רמות ההעשרה והכמויות, אך הדגישה כי תשמור על הידע, המתקנים, ומלאי האורניום המועשר שלה. בנוסף, טהראן דחתה כל ניסיון להעלות לדיון את תוכנית הטילים הבליסטיים, ודרשה ערבויות מחייבות לכך שוושינגטון לא תפרוש מהסכם עתידי – כפי שקרה בתקופת ממשל טראמפ ב-2018.

המשא ומתן מתקיים על רקע מתיחות ביטחונית הולכת וגוברת. בשבועות האחרונים גברו הרטוריקה הצבאית והאיומים מצד ארה"ב וישראל, על רקע הערכות מודיעיניות כי איראן קרובה ליכולת פריצה גרעינית. בתוך איראן, המצב הכלכלי הקשה יוצר לחץ ציבורי לסיום הסנקציות – אך ההנהגה באיראן לא מראה, עד כה,  סימנים של ויתור.

גם במידה וטראמפ היה שואף לחתום על הסכם בכל דרך מצידו, פרקטית, שחזור של הסכם 2015 או הסכם דומה אליו יהפוך לכמעט בלתי אפשרי לאשרור בסנאט שמפקח על החלטות מדיניות. כאשר הרוב הרפובליקני בסנאט צנום גם כך, ומספר חברים בבית המחוקקים הודיעו כי לא יתמכו בהסכם מסוג זה.

הדדליין שהציבה וושינגטון להשלמת השיחות נקבע ל-12 במאי, אך בשלב זה, נראה כי המרחק בין הצדדים גדול מכדי לגשר עליו בזמן שנותר.