התרבות הפוסטמודרנית מחלחלת למוסדות החינוך בציונות הדתית

בימים האחרונים פורסמה תפילה להצלחתם של מחנכי ומחנכות ילדי ישראל המופצת בבתי הכנסת, שחוברה ע"י מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א, מתוך הכרה כי זהו צו השעה לעודד את הצעירים והצעירות להירתם למשימה לאומית לעסוק בחינוך, שלצערנו הולכת ופוחתת במחוזותינו.

המצב במערכת החינוך כיום עגום, קיים חוסר גדול במורים ובמורות במערכת החינוך הכללית והדתית, בשנים האחרונות המכללות לחינוך במצוקת רישום וכמעט לפני קריסה, יש שיטענו כי השיקול הכלכלי הוא הממריץ את הצעירים למצוא את ייעודם בעיסוקים אחרים שמתגמלים יותר, להבנתי, זהו מענה חלקי ולא מהותי.

לשם כך, עלינו להגדיר בקצרה את מהותה של מלאכת החינוך ומגמותיה על מנת להבין את השבר בו היא נמצאת וכמה רחוק אנו נמצאים מההבנה מהו חינוך, ובפרט כיום בעידן הפוסט מודרני בו ערכים וסמכויות קורסים זה אחר זה והקדמה הטכנולוגית מאתגרת את ערכי החברה לכדי סחרור וחוסר שליטה.

מרן הראי"ה קוק זצ"ל ראה בחינוך ילדי ישראל חלק מהותי מתקומת האומה, חוסנה וגאולתה העתידית ולשם כך פעל רבות. בכתביו מצויים עשרות רבות של התייחסויות מגוונות בסוגיות חינוכיות כשהמפורסמת שבהן היא זאת המכונה 'איגרת החינוך' ובה הוא מגדיר את מטרת החינוך הישראלי שהיא 'להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת, שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר', זאת תמצית המגמה החינוכית לפתח את הרצון הפנימי שיחפוץ בטוב מתוך מבט כללי השואף לתיקון המציאות כולה, חינוך שאינו עסוק בהתוויה למימוש עצמי פרסונאלי וכהגדרת הרב בהמשך דבריו 'מלחמת החיים'. מגמה זאת קיימת כמובן אך היא משנית, בהיותה ממוקדת ברווחת הפרט 'להסתדר בחיים', וברור לכל בר דעת כי לא זאת היא תפארתנו כאומה עם בשורה אוניברסלית השואפת לתיקון עולם.

הדרך לחולל מהפך חינוכי זה תלוי כמובן בתוכן הנלמד: 'דרוש תלמוד קבוע משחר טל הילדות של האדם, על כן לקח לו מקום בראש החינוך הישראלי תלמוד תורה – ודווקא ת"ת ולא ידיעות אחרות', ליבת הלימוד שעשויה לבנות חברת מופת אידאליסטית שתחולל מפנה מהותי בנפש התלמיד תלויה בתוכן הנלמד כך שהקודש יתפוס את עיקר תלמודם של ילדינו בעיקר בראשית ילדותם, בכוחו של הקודש לבנות נשמות אידאליסטיות שאינן ממוקדות בקידום מאווייהן הפרסונאליים כדי לממש חיים נוחים כי אם טובת הכלל ורווחתו מניעה את תנועת חייהם.

בשנים האחרונות מחנכי מוסדות החינוך השונים, מצליחים במידה רבה להפיח מוטיבציה בחניכיהם לגיוס משמעותי בצבא ולשרת מתוך תודעת שליחות, בהיות ויצירת מוטיבציה קרבית בקרב צעירים פשוטה יותר יחסית וקל לרתום את אש הנעורים לפרגמטיות צבאית אך לכוונם לעיסוק חינוכי ולגלות אחריות על חינוכה של החברה הישראלית, לכך נדרשת רוח חלוצית הרואה בחינוך משימה לאומית בעיצוב דור ההמשך ולא רק מוטיבציה פרגמטית.

עיסוק בחינוך אינו יכול לנבוע אף לא מתוך הרצון הטבעי לעיסוק משמעותי ומתגמל, לא ניתן לפנות לעיסוק בחינוך כברירת מחדל מקצועית, זהו אסון הגובל בפשע.. חינוך יהודי הינו ייעודי הנובע מתוך שליחות היסטורית המגלה אחריות על המוסר החברתי.

החברה המערבית שבויה עמוק בסחרור טכנולוגי מיטב ומירב המוחות נעים לשם, כיום ברור לכולם שהבינה המלאכותית ודומותיה העתידיות עשויות לאתגר את יציבותה החברתית והמוסרית של החברה האנושית, כגודל השכלול הטכני נדרש חוסן ועומק מוסרי שישכיל איך לכוון ולעשות שימוש ראוי בעוצמה טכנולוגית זאת על מנת שהגולם לא ישתלט על יוצרו, רק מערכת חינוך שמונעת מתפיסה רוחנית וערכית עמוקה בכוחה לנווט את הדהירה הזאת למחוזות של שפיות יצירה בריאה וטוהר מוסרי, לצערנו מערכת החינוך לעת עתה מחמשת את תלמידיה בכלים טכנולוגיים עוצמתיים אך ללא התוויה מוסרית ראויה שתעשה שימוש נאות בהם.

בשנים האחרונות, הפרגמטיות חלחלה גם למיטב המוסדות בציונות הדתית לסוגיהם השונים, אצל הבנות ההכוונה גם אם לא מפורשת היא לעיסוק בעיקר בתחום הסוציאלי והטיפולי וחלקן לטכנולוגי שאין חולק על נחיצותם אך הם מתמקדים בריפוי של מחלות נפשיות וחברתיות או במתן מענה שירותי הכרחי אך לא בבניית נשמות בריאות ומוסריות.

ובבתי המדרש הייעד הנכסף הוא לימודי רבנות ודיינות ופחות גידול תלמידי חכמים ומחנכים עם רוחב דעת ורוח גדולה הרואים את שאיפת חייהם בעיצוב ערכי החיים הציבוריים והלאומיים.

ברגע שבבתי החינוך לסוגיהם תנשב רוח של אידאליסטיות ותודעת שליחות ציבורית והבנה כי העיסוק בחינוך יהודי הוא בית היוצר לבניינה ועיצובה של החברה הישראלית לדורותיה יותר מכל תחום אחר, כשהבנה זאת תחלחל אצל בנים ובנות צעירים אזי הם יחושו ברי מזל על האפשרות שנצבת בפניהם להטביע חותם ולחולל מפנה קולוסאלי הרבה מעבר לכאן ועכשיו ביחס לכל עיסוק אחר.

כחלק מזה הכרחי לקדם במוסדות החינוך בתי מדרש לאנשי ונשות חינוך בהם ילבנו סוגיות עומק רוחניות וחינוכיות על מנת שיבנו בתוכם רוחב דעת רוחני אמוני ומוסרי שיעמיק בהם את החוסן הערכי והלימודי לו הם נדרשים במלאכת הקודש. ב"ה אנו רואים ניצנים של תהליכים כעין אלו במוסדות חינוך ובבתי מדרש שונים אך המשימה עוד רבה.

אנו נמצאים על סיפה נקודת רתיחה תרבותית שמתנקזת לערכי הליבה הרגישים ביותר בערכי חיינו הישראליים, וכדי לתת מענה ראוי זקוקים אנו לגדודי מחנכים אידאליסטיים שיצופפו שורות יחד עם אלה שכבר עסוקים במלאכת קודש זאת, ובכך לבנות את רוחה של האומה, "מִפִּ֤י עֽוֹלְלִ֨ים וְֽיֹנְקִים֘ יִסַּ֪דְתָּ֫ עֹ֥ז לְמַ֥עַן צוֹרְרֶ֑יךָ לְהַשְׁבִּ֥ית א֝וֹיֵ֗ב וּמִתְנַקֵּֽם".

=======

לתגובות והארות : sbenshaya1@gmail.com