לאחר שלוש שנים של דיונים במליאה ובוועדות הכנסת, היועצת המשפטית לממשלה הודיעה כי היא מתנגדת לכל פיצול של סמכויותיה ושל כלל מוסד הייעוץ המשפטי.

על פי תגובתה של בהרב-מיארה לשר המשפטים בנושא, טוענת היועצת כי "מתעורר חשש כבד שההצעה והעיתוי שלה נועדו להשפיע על משפטו של ראש הממשלה". זאת למרות שההצעה נמצאת בדיונים באופן ספציפי כבר כ-3 שנים בכנסת הנוכחית, ועסקו בה גם בממשלת השינוי תחת לפיד ובנט.

על פי מכתבה של היועצת המשפטית, התנגדותה למהלך פיצול סמכויות התביעה ממוסד היועץ מגיעות ממספר טעמים, שניים מהם מרכזיים: ראשית טוענת היועצת כי מדובר ב"שינוי משטרי חפוז" שנעשה "ללא עבודת מטה מסודרת".

זאת למרות שהמהלך זוכה לדיונים נרחבים בוועדות הכנסת, במליאה ובפורומים רשמיים רבים אחרים. ומעבר לכך, מדובר במהלך שנמצא בדיונים ושיקולים כבר עשרות שנים וקודם פעמים רבות בעבר, אפילו במסגרת ממשלה השינוי תחת נפתלי בנט ויאיר לפיד.

שנית טוענת היועצת כי קיים "חשש לקידום אינטרסים פרסונליים" במסגרת ההליכים הפליליים העומדים ותלויים כנגד ראש הממשלה נתניהו. טענה שגם היא חזרה על עצמה בעבר במספר רב של מקרים וסוגיות, אך עד כה משפטו של נתניהו נמשך כסדרו ולא בוצע בו שום עיכוב או שינוי כתוצאה ממהלכים חקיקתיים.

כעת בפני הממשלה עומדות שתי הצעות לפיצול תפקיד היועץ המשפטי. ההצעה הראשונה היא הצעת מלביצקי, הקובעת כי תובע כללי ימונה על ידי שר המשפטים, יפריד את התביעה מהיועמ"ש, תוקף לאחר 6 חודשים.

ההצעה השנייה נשענת על מסגרת התפקידים הבכירים הקיימים במערכת התביעה, ונקראת הצעת בוסקילה. במסגרתה סמכויות פליליות על ראש הממשלה וח"כים יועברו לפרקליט המדינה, בכפוף לאישור ועדת בכירים.