נתניהו בטקס 'שירים לזכרם' במשכן הכנסת: "חייבים להיות יחד"

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה: גם השנה, משכן הכנסת מארח את אירוע הזיכרון הלאומי –'שירים לזכרם' בהשתתפות ראשי המדינה, בני משפחות שכולות ואמנים מובילים שישירו שירי זיכרון לזכר הנופלים.

יושב ראש הכנסת נאם ואמר: "הערב אנו זוכרים גם את נפגעי פעולות האיבה, וממש בשעה זו, ברחבת הכנסת, אנו חונכים לראשונה בתולדות המשכן גל-עד לזכרם, הסמוך לגל-עד לזכר חללי מערכות ישראל, שאותם יפקדו מנהיגי עולם המבקרים בכנסת, מימוש להבטחה הנצחית: "יזכור". מכאן, אני מבקש לשאת בשם כולם תפילה להצלחת חיילי צה״ל וכוחות הביטחון, לרפואת כלל הפצועים בגוף ובנפש, ולחזרתם במהרה של כל חטופינו למשפחותיהם. יהי זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, ברוך".

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם גם הוא והדגיש: "אסור שתהיה בישראל מלחמת אזרחים. לא עברנו את המסע מגלות לגאולה כדי שאיש ירים ידו על אחיו. חייבים להיות יחד, להילחם יחד- עד הניצחון. הערב אנחנו מצדיעים ללוחמינו, מבכים את נופלינו, מחזקים את פצועינו ומתחייבים ביתר שאת להשיב את כל חטופינו". ראש הממשלה ספד לאחיו יוני ז"ל: "צר לי עליך אחי יהונתן, נעמת לי מאוד".

שר הביטחון ישראל כ"ץ בדבריו באירוע: "כשמו של האירוע הזה – מעגלים של כֶאֵב – כך הוא כאבן של המשפחות השכולות: מלווה אותן תמיד, בכל מעגלי החיים, בימי חג ובימי חול, בשמחות ובימי שיגרה – מעגל הכאב תמיד נוכח, ולרגע אינו מרפה. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים, כאשר הבשורה המרה מכה פעמיים באותה משפחה, כפי שלצערנו קרה לא אחת במלחמות ישראל. אני מבקש להקדיש את דבריי לרב-סמל מתקדם נועם סלוטקי ורב-סמל ראשון ישי סלוטקי–זכרם לברכה. שני האחים, שתמיד היו בלתי נפרדים, עשו יחד את דרכם אל קיבוצי הנגב המערבי. יחד לחמו ויחד נפלו– בחייהם ובמותם בלתי-נפרדים".

השר בן צור: "יודע אני את מחיר הכאב שהחיים משלמים בעבור הנרצחים"

שר העבודה יואב בן צור דיבר בטקס: "בדרך אמונה בחרתי ובדרך אמונה שבתי, כתבה לאומה, שורדת השבי, התצפיתנית אגם ברגר ברגעים המרטיטים בעת שחרורה לאחר 482 יום בשבי החמאס. זעקתה הנצחית וגבורתה מעוררת ההשראה, ביטאה בעוז ובעוצמה את כוח האמונה של העם היהודי, גם באפילה בוערת שלהבת התקווה".

רציחתם של שישה עשר התצפיתניות הי"ד, לביאות שנלחמו בתעוזה במרצחים ארורים ונפלו באכזריות קורעת לב בעת מילוי משימתם בהגנה על עמם, פצעה את נימי נשמתנו והשאירה בנו חותם עז של יגון קודר ולב שבור שסירב להתנחם. הלב חרד לגורלן של חמשת התצפיתניות שנחטפו. כלי הכינור של אגם, נהפך לסמל של כאב המלחמה – אגם של דמעות.

"בין החשיכה לאורה, בין הזיכרון לתקומה נאחזתי באמונה – כֹּה אָמַר השם מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם השם וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. עת דמותה של אגם הבליחה מאיי החורבות צועדת בראש מורם לחירותה, הפציעה בליבנו ניצני נחמה – אגם חזרה הביתה. משפחות יקרות, כמי ששכל את שני בני דודיו על הארץ הזו, יודע אני את מחיר הכאב שהחיים משלמים בעבור הנרצחים".

"ערב יום הזיכרון ה-77 לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, מזכיר לנו בדם, המשימה עוד לא הושלמה. גם ברגעים אלו, חמישים ותשעה חטופים זועקים ממעמקי האדמה להצילם. השבתם ארצה, היא צוואתם של הנופלים הי"ד. זו חובתנו, באחריותנו ועל כתפינו. אין תקומה עד שנשיב את אחרון בנינו הביתה. ״יהי זכר החללים חקוק ונצור בליבנו לעד".

"האירוע נערך ביוזמה משותפת של משכן הכנסת, אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הביטחון והאגף לנפגעי פעולות האיבה במוסד לביטוח לאומי".