לראשונה: נחשף קטע בכתב ידו של בן-גוריון מיום הכרזת המדינה

לקראת יום העצמאות ה-77 של מדינת ישראל, המכון למורשת בן-גוריון חושף לראשונה העתק נדיר מתוך יומנו של דוד בן-גוריון. הקטע נכתב בכתב ידו בערב הכרזת המדינה, ב-14 במאי 1948. המסמך המרגש לא פורסם מעולם בצורתו המקורית. הוא פותח צוהר למחשבותיו ולרגשותיו של האיש שהכריז על הקמת מדינת ישראל.

רגע היסטורי מבעד ליומן

העתק יומנו של בן-גוריון נחשף כחלק משיתוף פעולה בין המכון למורשת בן-גוריון למכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון. הוא מתעד את אחד הרגעים הגורליים בתולדות העם היהודי. ביום הכרזת המדינה, סיים בן-גוריון מחברת יומן אחת והחל חדשה. מיד לאחר טקס ההכרזה, כתב את המילים המצמררות: "בארבע אחר הצהריים הוכרזה העצמאות היהודית והוקמה המדינה. גורלה בידי כוחות הביטחון".

המקור ליומן טרם אותר, אך העתק בכתב ידו המקורי נחשף כעת לציבור.

"גורלה של המדינה בידי כוחות הביטחון"

אמירה קצרה זו מעידה על תחושת האחריות הכבדה והחרדה לגורל המדינה הצעירה שאחזה בבן-גוריון ברגע הקמתה. בן-גוריון פתח את יומנו ביום זה בשתיים לפנות בוקר, כאשר ידיעות קשות מהחזית הגיעו מכפר עציון, מלטרון, מירושלים ומהנגב.

בין שמחה לדאגה קשה

בהמשך יומנו, מתאר בן-גוריון את המצב הקשה בשטח: "ידיעות קשות על טורים משוריינים של הלגיון… הפציצו הלילה את תל אביב… כמעט כל אנשי המטה התנגדו לדעתי להסתער בכוח יותר גדול ובמרץ יותר עקשני על כיבוש המרחבים סביב כביש ת"א ירושלים. אני מרגיש שהחמיצו ומחמיצים כיבוש הקובע גורל ירושלים – ואולי גורל המערכה כולה". תסכולו מחילוקי הדעות בנוגע למאמץ המלחמתי ניכר היטב.

מחברת היומן המוקדמת נחתמה במילים המוכרות: "באחת מועצת העם. אישרנו הנוסח של הכרזת העצמאות. בארבע הכרזת העצמאות. בארץ צהלה ושמחה עמוקה – ושוב אני אבל בין השמחים, כביום 29 בנובמבר". תחושת האבלות בתוך השמחה מעידה על מודעותו למחיר המלחמה ולעתיד הלא ברור, בדומה לתחושותיו לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה.

לא סוף, אלא התחלה

בן-גוריון לא ראה בהכרזת העצמאות סיום המאבק. הוא ראה בה התחלה של מאבק על קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל ובנייתה של חברת מופת בה. תפיסה זו מדגישה את חזונו ואת מחויבותו העמוקה לעתיד המדינה.

מורשת נצחית

דבריו של בן-גוריון ביומנו – על האחריות, על הדאגה ועל המחויבות לעתיד – מהדהדים בעוצמה מחודשת ביום חגה של המדינה. לדברי דוניץ, "לקרוא את בן-גוריון ברגע שבו המדינה קמה – זה לא רק מסמך היסטורי, זו חוויה אנושית. חשיפת המסמך הזה מלמדת על עומק האחריות שבן-גוריון חש ועל המנהיגות שבחרה שלא לחגוג – אלא להילחם על קיום המדינה".

המסמך שנחשף הוא תזכורת חיה לעוצמתה של מנהיגות שמביטה קדימה. המכון ממשיך במאמציו לאיתור ותיעוד חומרי הארכיון של בן-גוריון, בתקווה לחשוף את הגרסה המקורית של מחברת היומן בקרוב.