לאחר הגשת התצהיר על ידי ראש הממשלה והטענות שהפנה נתניהו נגד ראש השב״כ, רונן בר מגיב להאשמות נגדו.

בהודעה שהוציא בר נכתב: ״כלל הפרטים שעלו בתצהיר הגלוי והחסוי שהגשתי הינם אמת לאמיתה, כולם מגובים במסמכים רבים שאותם בחרתי, כעומד בראש ארגון ממלכתי, להגיש לבית משפט בלבד. האמת היא שהוכתבה לי ונמסרה לידי חוות דעת מטעמו של ראש הממשלה, עליה נדרשתי לחתום ואשר בפועל אינה מאפשרת את עדותו הרציפה של ראש הממשלה במשפטו. תופעה זו של לחץ מצד ראש הממשלה להשפיע על חוות דעת מקצועיות חזרה מספר פעמים״.

לדברי ראש השב״כ: ״האמת היא שנדרשתי להעביר מידע אודות אזרחים ישראלים שהינם פעילי מחאה. והאמת היא שנדרשתי על ידי ראש הממשלה כי במצב של משבר חוקתי עליי להישמע לראש הממשלה ולא לבית המשפט. הדברים שכתב ראש הממשלה בתצהירו רצופים אי דיוקים, ציטוטים מגמתיים וחצאי אמיתות שמטרתם להוציא את הדברים מהקשרם ולשנות את המציאות. דוגמא לסילוף הבולטת במיוחד בדבריו של ראש הממשלה, נוגעת להערכת המצב שקיימתי בליל ה-7.10, במסגרת זו בחר ראש הממשלה להשמיט את ההנחיות האופרטיביות הרבות שניתנו ואף טען פעמיים כי לא הנחיתי להעביר את המודיעין למזכיר הצבאי. האמת היא הפוכה, כפי שתועד ביומן המבצעי של השב״כ והוגש לראש הממשלה כחלק מהתחקיר, שם נכתב בבירור: ״יש להעביר את עיקרי הדיון לרמטכ״ל ולמזכ״צ״.

״בניגוד לנטען בתצהיר״, כתב בר והוסיף כי: ״כלל התחקירים מלמדים כי השב"כ הוא זה שהעיר את מערכת הביטחון בליל ה-7.10. על הכישלון המודיעיני לקחו בכירי מערכת הביטחון אחריות; ואולם על מדיניות השקט ומימון החמאס, שהוכתבה ישירות על ידי ראש הממשלה – ראש הממשלה מעולם לא נטל אחריות. כישלון היסטורי זה של מדיניות שגויה שהיא אשר בנתה את חמאס, כרסמה בהרתעה ותרמה לחשש ממיסקלקולציה בקבלת ההחלטות של בכירי מערכת הביטחון, גם באותו לילה. ביום זה מתחדד עוד יותר ההכרח בהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתאפשר הגעה לחקר האמת, לו זכאים אזרחי ישראל כולם. לצד ההכרח ביכולת של ראש השב״כ לעמוד בפני לחצים שמופעלים עליו וחשיבות ההכרעה המונחת בפני בית המשפט״.