היועמ"שית מסבירה: כך אני מחליטה מתי לפתוח בחקירה

נקבע דיון בכנסת על אכיפה בררנית: ראש השב"כ והיועמ"שית זומנו

לקראת הדיון שנערך היום בכנסת שלחה היועמ"שית מכתב לחברי וועדת חוקה ובו הסבירה כי ישנם שלושה שיקולים עיקריים לאורם היא מחליטה האם לפתוח בחקירה: מידת הפגיעה באינטרסים חיוניים, תוחלת החקירה ומורכבותה וחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת. מיארה הסבירה כי בדיקה או חקירה יפתחו רק במקרה שבו הנזק או פוטנציאל הנזק כתוצאה מדלף המידע הוא משמעותי וממשי ורק מקום בו קיימת תוחלת חקירתית.

היועמ"שית הדגישה כי החלטה סופית מתקבלת בכל מקרה על פי נסיבותיו ועל בסיס חוות דעת של גורמי האכיפה והמקצוע הרלוונטיים. לטענת מיארה מדיניות זו היא שמכתיבה את אופן פעולתם במקרים הנוגעים למסירת מידע האסור בגילוי כמו בחקירת קטארגייט. לטענת מיארה מדובר במדיניות מקצועית, עניינית ושוויונית, המבוססת על "שיקולים משפטיים גרידא".

לסיכום נכתב כי אין באפשרותה של בהרב-מיארה לעסוק בחקירות המתנהלות כעת. נזכיר כי לפי פרסומו של סגל מלפני חמישה שבועות, השב"כ ניהל חקירה חשאית נגד בכירים במשטרה בחשד ל"חתירה תחת סדרי השלטון והמשטר הדמוקרטי", בניהם גם בלשכת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לפי פרסומה של שירית מלפני אותו הזמן, ראש השב"כ רונן בר המליץ לפני מאורעות השבעה באוקטובר על האסטרטגיה הלאומית של הארגון, בין היתר בר המליץ על חיזוק הרשות הפלסטינית ושיקום כלכלי של רצועת עזה. בנוסף, על פי הפרסום חמאס לא נתפס כאויב בעל יכולות צבאיות משמעותיות.