שמעתי את דבריו הקשים של הרב יעקב עדס נגד השר בצלאל סמוטריץ' ולדעתי הוא טועה בו טעות גדולה. מותר לחלוק עם אדם, אסור להשוות יהודי לגדול שונאי ישראל שדם יהודים על ידיו. בוודאי לא שר שפועל למען עם ישראל.
דעתו של השר היא דעתם של רבים מגדולי ישראל שחושבים כי החיילים שמסכנים את חייהם למען הצלת עם ישראל מקיימים את מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך" בהידור הכי גדול שיש. מקיימים בהידור רב את מצוות ירושת הארץ שישיבתה שקולה כנגד כל התורה כולה. מקיימים מצוות 'לא תעמוד על דם רעך' ומונעים מאויבי ישראל לכלות את כולנו. עליהם נאמר "העוזר את ישראל כעוזר את השכינה". עליהם כתב רבינו האר"י הקדוש שהמסירות נפש נותנת כח להקים את שכינתא מעפרא.
בגלל חשיבותה השתוקק מרן הבית יוסף למסור את נפשו על קדושת שמו יתברך. למד מרן רבי יוסף קארו ממשה רבינו, יהושע בן נון ודוד מלכא משיחא שאין סתירה בין לימוד תורה לשמירת חיי עם ישראל. כך נלחמו ענקי התורה אלו בעמלק. בסיחון ועוג, בשלושים ואחד מלכים בפלישתים ובכל אויבי ישראל. בזכות מלחמת דוד בגולית זכה לרוח הקודש. בזכותה נאמר עליו "כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה ה' לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן כִּי מִלְחֲמוֹת ה' אֲדֹנִי נִלְחָם וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ" בזכותה זכה לדבקות נפלאה בה' שנאמר "וְהָיְיתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ".
חייבים אנחנו להרבות אהבה כשאויבינו קמים עלינו לכלותינו. כך אומרים חכמינו שכשהיו דיבורים רעים בעם ישראל בעת מלחמת שאול בדוד 'היו יוצאים במלחמה והיו נופלים'. לעומת דורו של אחאב כיון שלא היו מדברים רעה זה על זה 'היו יורדים למלחמה ונוצחין'. אם רוצים נצחון, חייבים לקיים. והאמת והשלום אהבו.
תגובות
על זה נאמר "ותופשי התורה לא ידעוני" לא יכול לשמוע יותר שאומרים שהרב עדס מתפלל על ישראל .