משפחות חטופים זועקות: ״איך אפשר לציין את יום העצמאות כשהלב שלנו שחור?״

מסר ברור לציבור: כשבוע לפני פתיחת אירועי יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל כששאוני המלחמה בעזה בעיצומם ו-59 חטופים עדיין במנהרות חמאס, נציגי משפחות החטופים והחטופות מסרו הצהרה לתקשורת בה התייחסו לתחושותיהן ובקשתן אל מול ימי הזיכרון והעצמאות הקרבים.

חנה כהן, דודתה של ענבר הימן שנרצחה במסיבת הנובה וגופתה מוחזקת בעזה נשאה הצהרה ובה אמרה כי: ״יום הזכרון ויום עצמאות בפתח שענבר שלנו ועוד 58 חטופים וחטופות עדיין בשבי חמאס.איך אפשר לציין יום עצמאות? כשכל הארץ מקושטת בדגלי כחול לבן כשהלב שלנו שחור. עד מתי 59 חפים מפשע עדיין בשבי חמאס. והמדינה כאילו התרגלה. המציאות האכזרית נורמלה. ועדיין החטופים ובני משפחותיהם בשבי חמאס.אני פנה אל ראש הממשלה מר בנימין נתניהו: הוציא את כל 59 החטופות והחטופים מעזה. אני פונה לעם שלי ומתחננת – עזרו לנו להחזיר את ענבר שלנו ואת כל 58 החטופים. מי לחיים ומי לקבורה מכובדת״.

לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי מירן החטוף ברצועה אמרה: ״המדינה הזו נבנתה על הערך "תדע כל אם עבריה". על זה עמרי גדל.אני חושבת על המילה "לחגוג" עצמאות ומתמלאת באי-נוחות. אנחנו לא יכולים באמת לחגוג מצב בו הערכים שלנו בסכנה. אין עצמאות שלמה כש-59 מאיתנו בעזה. אין ניצחון כש-59 עדיין בשבי. אני פונה מכאן לכל אזרח בישראל – התאימו את אירועי יום העצמאות. הירתמו במלוא כוחכם כדי שלא נהפוך לחברה שמנרמלת מצב בו יקיריה בעזה. במקום חגיגות עצמאות, קיימו עצרות הזדהות.תדאגו שהדגלים הצהובים מונפים בכל מקום.תקריאו את שמות 59 החטופים והחטופות בכל מעמד.כל יוזמה וכל מחווה היא חשובה. אסור לנו להמשיך הלאה ולחגוג כאילו יש לנו עצמאות שלמה״.

נדב רודאיף, בנו של ליאור רודאיף: ״לפני 564 ימים יצא אבא שלי מבית הורי כחבר בכיתת הכוננות של קיבוץ ניר יצחק במטרה אחת ויחידה, להגן על הבית.מתי הוא ועוד 58 חטופות וחטופים יחזרו? איזה עצמאות יש להם ובלעדיהם? מדינת ישראל נוסדה לפני 77 שנים תחת ההבטחה להיות בית בטוח לכלל היהודים ולהגן עליהם מפני אלו המבקשים להרע לנו. ב7.10 מדינת ישראל וצה"ל כשלו והפרו את ההבטחה הזו.אני רוצה לפנות לציבור: אל תישארו אדישים! 35 חללים-חטופים נשארו מחוץ ליום הזיכרון ואין לנו, המשפחות, קבר להתאבל עליו״.

״איזו עצמאות זו, כשאין לי ודאות האם הבן שלי אוריאל חי או מת?״

יותם כהן, אחיו של נמרוד כהן: ״בייחוד בימים אלו, מרגיש כאילו החטופים נשכחים מעין ונשכחים מלב. רבים מהחטופים, וביניהם אחי נמרוד הינם חיילים, חברי כיתות כוננות ואזרחים אמיצים ובעלי תושיה שפעלו להציל חיים. השארתם מאחור היא פירוק החברה הישראלית.ציון יום הזיכרון והעצמאות ללא הקשר החטופים, הוא חטא לערכי המדינה ולמורשת ישראל. וודאו שהם לא נשכחים בימים החשובים האלה, אל תתנו יד לאלו המנסים לנרמל את המצב – תמונת מצב שקרית לפיה ישראל באמת חוגגת עצמאות וגאה בתפארת "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים" – וכל עוד הציווי הזה קיים, אין לנו הזכות והיכולת לחגוג את עצמאותה של המדינה״.

נעמי ברוך, אמו של אוריאל ברוך: ״ביום הזיכרון הזה, המדינה מתייחדת עם זכר הנופלים. אבל אנחנו המשפחות של החטופים הנרצחים לא יודעים איפה לעמוד. ובין הזיכרון לעצמאות אני שואלת: איזו עצמאות זו, כשאין לי ודאות האם הבן שלי אוריאל חי או מת? אני דורשת שהמדינה שלי, תעשה את הכל בכדי להחזיר את כל 59 החטופים שבניהם החטוף אוריאל ברוך הבן שלי. לא תיתכן עצמאות שלמה כשיש משפחות חצויות, וספק שמכרסם בנו יום ולילה. אני לא מוותרת. לא על אוריאל, ולא ועל החובה של המדינה שלי להחזיר את כל 59 החטופים״.